פירסומים

 Yechiel Weitzman, Unsettled Heritage : Living Next to Poland’s Material Jewish Traces After the Holocaust,  Ithaca: Cornell University Press, 2022.

מה קרה לאלפי בתי הקברות היהודיים ובתי הכנסת בפולין לאחר השואה? כיצד התייחסו הרשויות הפולניות למרחבים אלה וכיצד התמודדו התושבים הפולנים עם נוכחות השרידים החומריים של שכניהם הנעדרים? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר זה, שהינו ניסיון ראשון לשרטט תמונה מקיפה על אודות גורלם, מעמדם המשפטי והסמלי ומשמעותם התרבותית של האתרים היהודיים בפולין מתום מלחמת העולם השניה ועד להווה. הספר מתחקה אחר התהליכים והגורמים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שהשפיעו על גלגולם ותפיסתם החברתית המשתנה של אתרי המורשת של הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה ובכך הוא מבקש להציע דרך חדשה ומקורית להבנת ההשלכות העמוקות של השואה על העולם היהודי, על התרבות האירופאית ועל התפתחות האנטישמיות לאחר 1945.

Rony Alfandary and Judith Tydor Baumel-Schwartz (eds.) Psychoanalytic and Cultural Aspects of Trauma and the Holocaust: Between Postmemory and Postmemorial Work, London and NY: Routledge, 2023, 193p.

Drawing on a wide range of fields, including psychoanalysis, Holocaust studies, journal and memoir writing, hermeneutics, and the arts, this book considers how individuals dealing with the memory, or postmemory, of the Holocaust possess a personal connection to this trauma. Exploring their role as testimony bearers, each contributor performs their postmemorial work in a unique and creative way, blending the subjective and the objective. The book considers themes including postcolonialism, home, displacement, and identity.

Judith Tydor Baumel-Schwartz and Amit Shrira (eds.), Routledge International Handbook of Multidisciplinary Perspectives on Descendants of Holocaust Survivors, London and New York: Routledge, 2024 (2023), 224p.

This book offers a comprehensive collection of cutting-edge studies from a wide range of fields dealing with new research about descendants of Holocaust survivors. Examining the aftermath of the Holocaust on the Second Generation and Third Generation, children and grandchildren of Holocaust survivors, it is the first volume to bring together research perspectives from history, psychology, sociology, communications, literature, film, theater, art,music, biology, and medicine. With contributions from international experts, key topics covered include survivor characteristics and experiences, the phenomenological experience of transmitted trauma legacies, the creation of Second Generation groups, the epigenetics of inherited trauma, the development of Second Generation writing, representation of Holocaust survivors in film, music and the transmission of memory, art, music, and the Holocaust, ancestral trauma and its effect on the ageing process of subsequent generations, 2G and 3G health issues and outcomes. Divided into two sections, the first deals with the humanities, history and testimony, literature, film and theater, art, and music, the second section, focusing on the social sciences and health-related sciences, contains chapters dealing with studies in the fields of psychology, sociology, anthropology, communication, gerontology, nursing and medicine.

Phyllis Lassner and Judith Tydor Baumel-Schwartz (eds.), Holocaust Literature and Representation: Their Lives, Our Words, New York: Bloomsbury, 2023 246p.

Each scholar working in the field of Holocaust literature and representation has a story to tell. Not only of the work they do, but of their personal journey to becoming a specialist in Holocaust studies. What experiences led them to choose their subject of research and teaching? What challenges did they afce? How and where did they find a scholarly "home" in which to share their work? These are but a few of the questions that the authors in this volume address.

Exploring the earliest literary evidence for human-animal relations, this volume presents and analyzes biblical and Mesopotamian (Sumerian, Assyrian, and Babylonian) sources from the third millennium BCE through to the consolidation of the biblical literature in the first millennium BCE.

Key Features:

• Provides the first comprehensive study of these texts from an ethical perspective.
• Examines proverbs, popular aphorisms, myths, epic literature, wisdom literature, historiography, prophecy, and law codes.
• Applies methodology from current contemporary biblical and ancient Near Eastern scholarship and human-animal ethics, thereby raising new questions that lead to fresh insights.

​An Ethical View of Human Animal-Relations in the Ancient Near East is essential reading for scholars and graduate students of animal ethics, applied ethics and biblical studies.

Isaac’s Fear: An Early Modern Encyclopedia of Judaism. Boston: Academic Studies Press, 2022.

(Strangers in Yemen: Travel and Cultural Encounter among Jews, Christians and Muslims in the Colonial Era. Berlin: De Gruyter, 2021).

From Renaissance to Risorgimento, the Hebrew tombstones of Padua express the cultural currents of their age, in text and art. The inscriptions are mainly rhymed and metered poems, about life, love and faith, while the designs and ornamentation of the actual stones reflect prevailing architectural and artistic tastes. Additionally, the inscriptions illuminate the society of Padua's Jews, and the social and cultural changes they underwent during the 330 years covered by this study. Thus these tombstones capture the flow of Italian Jewish culture from Renaissance to Baroque, and from the early modern to the modern era.

Stones Speak: Hebrew Tombstones from Padua, 1529-1862. Leiden: Brill, 2014.

ד"ר עידן ברייר "העידן הבין לאומי: יחסים בין לאומיים בתקופת אל עמרנה המורחבת (1460-1200 לפני הספירה)". הספר יצא בהוצאת אוניברסיטת בר אילן.

העידן הבין־לאומי

יחסים בינלאומיים בתקופת אל־עמארנה המורחבת (1460–1200 לפנה"ס)

עידן ברייר
 

"מרירות התושבים נגד שליטם עוררה תסיסה. לדברי ריב־אדדה, בשל התסיסה נגדו הוא מנוּע מלצאת את עירו מחשש להפיכה או לנטישה מסיבית של תושבים. העיר הנצורה נמצאה במצב אנוש. המחסור בה הלך וגדל ולא הייתה אפשרות להשיג סוסים", תיאור זה מן הספר שלפנינו נוגע לתקופה קדומה (1200-1460 לפה״ס בקירוב) הנבחנת בו באמצעות גישה חדשה שקוראת את התעודות הקדומות, מצבות ניצחון, תבליטים במקדשים, מכתבים, חוזים בין־לאומיים ושנתונים המתעדים מסעות, לאור מודל הלקוח מחקר היחסים הבין־לאומיים בעידן המודרני. שימוש במתודה זו מוביל לתובנות חדשות.

הספר בוחן את מארג היחסים במערכת הבין־לאומית בתקופת ארכיון אל־עמארנה המורחבת, על השליטים שפעלו בה, לאור הממצא העשיר יחסית של מקורות בני הזמן. בחינת הזירה הבין־לאומית מתבצעת בעזרת הפרדת המערכת הבין־לאומית הגלובלית לשתי תת־מערכות והפרדת הדיונים בהן. כל אחת משתי תת־המערכות תִפקדה כמערכת־חיץ, שכללה שתי ממלכות גדולות וממלכה קטנה בתווך. במקרה הראשון מדובר בחניגלבת (Hanigalbat), שחצצה בין האימפריה האשורית התיכונה לאימפריה החתית. במקרה השני ניצבה במוקד ממלכת אמורו (Amurru) ששימשה כממלכת־חיץ בין האימפריה החתית לאימפריה המצרית של תקופת הממלכה החדשה. הספר בוחן את התבססותן ושקיעתן של האימפריות, ומתמקד ביחסי המדינה הדינמיים שנרקמו סביב ממלכות־החיץ.

בתוך מערבולת הימים: משה פראגר – היסטוריון שואה חרדי/ד"ר מלי אייזנברג

משה פראגר, דמות מרתקת ומיוחדת, פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית בעיקר, אך הותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר חי בפולין בשנים האחרונות לקיומה של יהדות פולין המגוונת, הקרועה, הפגועה והתוססת. הוא היה שותף להצלתו של האדמו"ר מגור, אברהם מרדכי אלתר, ונמנה עם בני לווייתו שבאו עמו לארץ ישראל בשנת 1940 . בהרצאות שנשא פארגר לפני הקהל הארץ־ישראלי ובכתיבתו לעיתוני התקופה הוא תיאר, לראשונה, את אימי השלטון הנאצי בפולין — דברים שלא היו ידועים עד אז. לאחר המלחמה נמנה פארגר עם חוקרי השואה החלוצים בישראל, ועד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה — תחילה במרחב הכללי ואחר כך בזה החרדי. בפעילותו זו ראה שליחות עליונה: 'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. דרך יצירתו ופעולתו של פראגר ספר זה חושף צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל לחברה החרדית, ומלמד פרק חשוב גם ביחסים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. ד"ר מלי איזנברג היא מרצה להיסטוריה וחינוך באוניברסיטת בר־אילן ומנהלת בית הספר ללימודי השואה ע"ש גרוסמן במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה.

לרכישת הספר בהוצאת 'יד ושם'