פירסומים

הספר שלפנינו הוא ביבליוגרפיה מוערת של כארבע מאות חיבורים מתורתם של חכמי ארם צובה, הא חלב.

החיבור מקיף לא רק ספרים שנדפסו בחלב גופה אלא גם חיבורים שנכתבו ע"י חכמי חלב ונדפסו מחוצה לה. הביבליוגרפיה מכילה צילומים של שערי החיבורים וכן היא כוללת סדרה של מפתחות לפי מחברים, נושאים, בתי דפוס, מקומות דפוס, הקדמות והסכמות. פריסה רחבת יריעה זו של הספרות התורנית של חכמי חלב פותחת צוהר להכרת ההיסטוריה הדתית והתרבותית של קהילה עתיקת יומין זו, אשר פרקים חשובים בה עדיין בגדר ארץ לא נודעת.

במבוא לחיבור סוקר המחבר בקווים כלליים את קורות קהילת חלב משחר תולדותיה ועד לעצם הימים האלו, שבהם הגיעה הנוכחות היהודית בעיר לקצה עם יציאת המשפחות האחרונות ממנה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת בסקירה זו לצמיחתה של שכבת תלמידי החכמים בחלב ולתולדות הספר והדפוס בה.

האם יש הצדקה להוסיף ולדבר על תופעה רציפה ונהירה של יהדות אורתודוקסית? קובץ המחקרים 'אורתודוקסייה יהודית: היבטים חדשים' מציג את היהדות האורתודוקסית כתופעה מגוונת ועשירה מכפי שהצטיירה אי פעם הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה גאוגרפית. 
בהיבט ההיסטורי, המחברים מעלים שאלות על כמה מהנחות היסוד המקובלות: מתי החלה ההתעוררות האורתודוקסית, באילו נתיבים חדרה לקהילות ישראל, האם תגובתה לכל חידוש ולכל סטייה מן הדפוס המסורתי הייתה אחידה? קצתם צועדים צעד נוסף ועומדים גם על התפתחותן של תגובות "אורתודוקסית" ראשוניות שכלל לא התייצבו נגד תנועה יריבה של תיקונים בדת (כגון בגליציה) וודאי שלא הוליכו לפילוג פנימי בקרב הקהילה (כגון בצרפת).
בהיבט החברתי, מחברים אחדים נותנים דעתם לא רק על עולמם של חכמים ומורי דרך, על מחברים וחיבורים, אלא גם על עולמו של יהודי אורתודוקסי מן השורה, על קשריו המשפחתיים והחברתיים, ועל מגעיו היום-יומיים עם אחים ושכנים שאינם שותפים לדרכו הרוחנית. הם שואלים אפוא לא רק על הרעיונות אלא גם על דרכי קליטתם ותפוצתם בקרב שלומי אמוני ישראל.
בהיבט הגאוגרפי, רבים ממשתתפי הקובץ אינם מסתפקים עוד באיתורה של הצמיחה האורתודוקסית (במאה התשע עשרה) במערב אירופה ומרכזה אלא פונים גם אל המרחב של יהדות מזרח אירופה. הם גם מדגישים את החיוניות האורתודוקסית, שהתגלתה מאוחר יותר, בהסתגלות מפתיעה לשינוי הנסיבות בארצות אירופה, במדינת ישראל ובארצות הברית; קצתם שואלים גם על מקומה של התופעה הנדונה בתרבותם הדתית של חכמי ארצות האסלאם, שאלה השנויה כיום במחלוקת מרתקת. 
מחקרים אלה, המציגים את הגיוון והעושר הרב של התופעה האורתודוקסית, מרחיבים מאוד את טווח המחקר וכל הכללה קודמת בנושא זה תידרש לפיכך להיבחן מחדש.

מה יחסם של דרשנים חרדים לחברה החילונית? כיצד משתמשת החברה החרדית באמצעי תקשורת מודרניים להפצת רעיונותיה? האם חוזרים בתשובה מתקבלים כשווים בחברה החרדית? מה היחס לשואה בחברה זו? מה מעמדן של נשים המפרנסות את המשפחה? מהי השפעת מפגשן בעבודה עם גברים ונשים הבאים מקבוצות שונות בחברה בישראל? האם מתרחש תהליך של "ישראליזציה" בחברה החרדית?
בסוד השיח החרדי מתמודד עם שאלות אלה ואחרות. הוא בוחן ארבע זירות של השיח הפנימי העממי בחברה החרדית: תרבות שמיעת דרשות והרצאות מוקלטות; עלייה ניכרת במספר החוזרים בתשובה; יציאתן של נשים חרדיות רבות לעבודה מחוץ לחברה החרדית; וצמיחחתם של דורות שלא חוו על בשרם את מאורעות השואה. 

אל הספר