פירסומים

Fifty Years of American-Jewish Women's Immigration to Israel, a Collective Autobiography (1967–2017).

The Book Goodbye America: Fifty Years of American-Jewish Women’s Immigration to Israel, a Collective Autobiography (1967-2017), is composed of 18 autobiographical essays written by American-Jewish women who made aliyah between 1967 and 2017. Each essay traces the author’s path to making that choice, and describes and analyses her life after her immigration and at various crossroads of her life.

Research as an Arena of Memory Among Descendants of Holocaust Survivors, a Collected Volume of Academic Autobiographies.

The book Researchers Remember: Research as an Arena of Memory Among Descendants of Holocaust Survivors, a Collected Volume of Academic Auto-biographies is composed of over 30 essays written by prominent researchers worldwide belonging to the “Second Generation” and “ Third Generation” of Holocaust offspring. Each essay traces the author’s path to a research profession, focusing on the influence of their family’s Holocaust background at various crossroads of their life.

ספר זה מציע מבט חדש, תרבותי, על ראשיתה של הציונות. הטענה המרכזית של 'עיצוב האומה' היא שיש להבין את הציונות לא רק מנקודת מבט פוליטית אלא גם מנקודת מבט תרבותית. כדי להסביר את צמיחתה של התנועה ואת הצלחתה לכונן מדינת לאום מודרנית יש לבחון את הדרך שבה הבינו פעילי התנועה ומנהיגיה את מציאות חייהם, את עברם ואת עתידם. הציונות נוצרה כחלק מן ההיסטוריה והתרבות היהודית, היא לא 'המציאה אומה' כפי שסבורים חוקרים מודרניסטים. מאידך גיסא, גם הכמיהה הדתית לציון לבדה אינה מסבירה את צמיחתה של הלאומיות היהודית המודרנית.

יהודים מרחבי העולם הקימו את התנועה הציונית כארגון רב קולי שאי-אפשר לתארו רק מן ההיבט הפוליטי – מלמעלה כלפי מטה. ספר זה מראה שמערכת הערכים, המיתוסים והאמונות של הציונות נשאבו מן התרבות היהודית הקדם-מודרנית. התרבות הכתיבה במקרים רבים גם את סדר יומה הפוליטי של הציונות והספר בוחן את השפעתה על עיצוב האומה.

שאלות היסוד אשר העסיקו את הציונות בתחילת דרכה שבות ומעסיקות את החברה הישראלית בימים אלה, במלאת שבעים שנה למדינת ישראל. מהו היחס הראוי בין הציונות (ומדינת ישראל) לבין העבר והמסורת היהודית? מהם היחסים הראויים בין טובת העם היהודי לבין ארץ-ישראל ושלמותה? מהו אופייה הראוי של הציונות: מערבי או מזרחי, אתני או אזרחי? וכן, כיצד נראתה תמונת העתיד האוטופית של המדינה היהודית? שאלות אלה עומדות במוקד הספר.

הספר יצא בהוצאת יד יצחק בן צבי: ירושלים 2019- תשע"ט.

תדפיס ההרצאה:

"אתגר האמביוולנטיות: אנטישמיות בגרמניה היום" 

"The Challenge of Ambivalence: Antisemitism in Germany Today"

ההרצאה נמסרה על ידי החוקרת שטפני שילר-שפרינגורום במסגרת הקתדרה על שם בראון לתולדות היהודים בגרמניה. 

ההרצאה ניתנה ב-29 במרץ 2017 באוניברסיטת בר אילן.

השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם.

השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

ד״ר אוריאל גלמן מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן. הוא מחבר-שותף של ספר מקיף על תולדות החסידות: Hasidism: A New History (Princeton University Press 2017). ספרו ׳ספר חסידים: חיבור גנוז בגנותה של החסידות׳ ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר בשנת תשס״ז.

המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה

ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות

ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם,

ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות

דתית, דוגמת השבתאות והחסידות, פרצו לעולם, וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע

ערערו מוסכמות רבות.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1700—1750 בא לשרטט את מלוא פניה

של התקופה. כרך זה, ראשון מבין שניים, מקיף את מחציתה הראשונה של המאה השמונה

עשרה באמצעות תיאור כרונולוגי של אירועים וסיפורי חיים. מתוך האזנה רגישה לקולות

המחאה ולשאיפות לתיקון עולם ולהשגת אושר ליחיד ולכלל, מציג הספר עת חדשה את

הביוגרפיה המפותלת של מאה שנים מנקודת מבטם של יהודי אירופה.

עת חדשה עוקב אחר סיפוריהם של מנהיגים ורבנים, מקובלים ומשכילים, משרתות,

קבצנים והרפתקנים. יומנה של גליקל בת לייב, חייו האינטימיים של הרב יעקב עמדן,

רדיפתו של רמח"ל, פרשת "היהודי זיס", מחשבי קץ ועולים לארץ ישראל, עלילות הדם

בפולין וגירוש יהודי פראג – כל אלה נארגים ביד אמן ויוצרים את סיפורה של תקופה.

***

מאמר ביקורת על הספר:

ירחמיאל כהן, "יציאה אל הלא־נודע מתוך ערעור ברור על העולם שהיה", הארץ 24.04.2018.

חקר תולדות הרבנות בכלל, ושל גרמניה בפרט, הוא אחד מן התחומים המוזנחים במחקר מדעי היהדות. ספר זה הוא מונוגרפיה שמנסה למלא את החלל הריק.

גחלתן של חכמים בא לדון ברבני גרמניה במאות השש עשרה והשבע עשרה ברבדים שונים בעידן המלא מאורעות הרי גורל על סף העולם המודרני. הוא מציג את המתח בין רב וקהילתו; את המשימות הקשות בתפקידו של הרב האזורי; את מאבקי הכוח בין גורמי סמכויות ריבוניות שונות; את העימותים של רבני גרמניה עם עמיתיהם בתפוצות אחרות; ואת ההתמודדות של רבני גרמניה עם תופעות היסטוריות כגון ההומניזם והרפורמציה.

גחלתן של חכמים משקף את מאמרם של חז``ל בפרקי אבות: ``והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תיכוה... וכל דבריהם כגחלי אש``. בדומה למתחים שבין הרבנים, הגחלת עלולה לגרום לכוויות ולתוצאות לוואי שליליות, אבל היא גם מוסיפה אור בתקופת חושך וצלמוות, בלימוד התורה, בעידוד ובהדרכה.

המחבר, יצחק (אריק) זימר הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ובעל הקתדרה על שם קליין לתולדות הרבנות באירופה בדורות האחרונים.

בהשוואה לקיבוצים יהודים אחרים במזרח התיכון הייתה יהדות סוריה קטנה יחסית, אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. חקר הקהילות היהודיות בסוריה וקהילות המהגרים היהודים ממנה ברחבי העולם הולך ומתפתח בשנים האחרונות. עשרים וארבעה המאמרים המוצגים בקובץ דו-לשוני זה (עברית ואנגלית), בוחנים מגוון נושאים רחב ומרתק, ובהם מעמדה של סוריה בהלכה, התמורות במעמדם הפוליטי של היהודים, ההיסטוריה של יהודי סוריה מאז התקופה העתיקה ועד למאות האחרונות, הספרות והתרבות, ארכיטקטורת בתי הכנסת, המוסיקה והמסורת הליטורגית. אישים בולטים זוכים בקובץ זה למחקר מעמיק וחדשני, וקהילות המהגרים בתפוצות מוארות כאן באור חדש. 

המחקרים הבאים מדיסציפלינות שונות, שנכתבו על ידי חוקרים מן הארץ ומן העולם, עושים שימוש בשיטות מחקר ייחודיות ונסמכים ברובם על מקורות מגוונים, החל במקורות ארכיוניים וכלה במחקרי שדה וראיונות. מקצת המאמרים מהווים סיכום של מחקר רב-שנים ומקצתם ישמשו ודאי בסיס למחקרים נוספים. 

המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי סוריה: היסטוריה, זהות ומורשת", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן.

מחקר היסטורי זה עוסק במעמד האליטה הרבנית האלג'ירית בזיקה לארץ ישראל ובארץ ישראל והתמודדויותיהם עם אתגרי המודרנה: המשפחה היהודית ושאלות מגדר. עבודת מחקר זו עוסקת בסוגיות היסטוריוגראפיות רגישות כמו מעמדו של 'הראשון לציון' בארץ ישראל, תרומתם היישובית של יהודי אלג'יריה והדיאלקטיקה שבסוגיה יישוב ישן-יישוב חדש; עולם השד"רות [השליחות הארצישראלית] בעת החדשה; מקומה החדש של ארץ ישראל בתודעת אליטות שנדחקו לקרן זווית ונתרוקנו מסמכויותיהן; יחסי הגומלין בין האוכלוסייה המוסלמית והיהודית לאור היחסים המיוחדים שבין עבדל קאדר מנהיג המרד האלג'ירי והרב שמואל עבו קונסול צרפת בגליל, על רקע של מפעלי התיישבות וגאולת קרקעות. 

ההיסטוריוגראפיה הצרפתית, שעד כה הייתה הדומיננטית בחקר יהודי אלג'יריה, וההיסטוריוגרפיה העברית, המתחקה אחר מאווייה הפנימיים של הקהילה ואורחותיה, תוך בחינה וחילוץ פרספקטיבה פנימית של חקר הקהילה, אינן מקבילות אלא מעשירות ומרחיבות את התמונה ההיסטורית המורכבת. ההיסטוריוגרפיה העברית, המהווה החידוש המחקרי המובהק שלי, משלימה ומפרה את ההיסטוריוגרפיה הקלאסית.

תמורות ביהדות סוריה בתקופת הרפורמות העות'מאניות 1840-1880