פירסומים

המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה

ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות

ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם,

ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות

דתית, דוגמת השבתאות והחסידות, פרצו לעולם, וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע

ערערו מוסכמות רבות.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1700—1750 בא לשרטט את מלוא פניה

של התקופה. כרך זה, ראשון מבין שניים, מקיף את מחציתה הראשונה של המאה השמונה

עשרה באמצעות תיאור כרונולוגי של אירועים וסיפורי חיים. מתוך האזנה רגישה לקולות

המחאה ולשאיפות לתיקון עולם ולהשגת אושר ליחיד ולכלל, מציג הספר עת חדשה את

הביוגרפיה המפותלת של מאה שנים מנקודת מבטם של יהודי אירופה.

עת חדשה עוקב אחר סיפוריהם של מנהיגים ורבנים, מקובלים ומשכילים, משרתות,

קבצנים והרפתקנים. יומנה של גליקל בת לייב, חייו האינטימיים של הרב יעקב עמדן,

רדיפתו של רמח"ל, פרשת "היהודי זיס", מחשבי קץ ועולים לארץ ישראל, עלילות הדם

בפולין וגירוש יהודי פראג – כל אלה נארגים ביד אמן ויוצרים את סיפורה של תקופה.

***

מאמר ביקורת על הספר:

ירחמיאל כהן, "יציאה אל הלא־נודע מתוך ערעור ברור על העולם שהיה", הארץ 24.04.2018.

חקר תולדות הרבנות בכלל, ושל גרמניה בפרט, הוא אחד מן התחומים המוזנחים במחקר מדעי היהדות. ספר זה הוא מונוגרפיה שמנסה למלא את החלל הריק.

גחלתן של חכמים בא לדון ברבני גרמניה במאות השש עשרה והשבע עשרה ברבדים שונים בעידן המלא מאורעות הרי גורל על סף העולם המודרני. הוא מציג את המתח בין רב וקהילתו; את המשימות הקשות בתפקידו של הרב האזורי; את מאבקי הכוח בין גורמי סמכויות ריבוניות שונות; את העימותים של רבני גרמניה עם עמיתיהם בתפוצות אחרות; ואת ההתמודדות של רבני גרמניה עם תופעות היסטוריות כגון ההומניזם והרפורמציה.

גחלתן של חכמים משקף את מאמרם של חז``ל בפרקי אבות: ``והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תיכוה... וכל דבריהם כגחלי אש``. בדומה למתחים שבין הרבנים, הגחלת עלולה לגרום לכוויות ולתוצאות לוואי שליליות, אבל היא גם מוסיפה אור בתקופת חושך וצלמוות, בלימוד התורה, בעידוד ובהדרכה.

המחבר, יצחק (אריק) זימר הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ובעל הקתדרה על שם קליין לתולדות הרבנות באירופה בדורות האחרונים.

בהשוואה לקיבוצים יהודים אחרים במזרח התיכון הייתה יהדות סוריה קטנה יחסית, אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. חקר הקהילות היהודיות בסוריה וקהילות המהגרים היהודים ממנה ברחבי העולם הולך ומתפתח בשנים האחרונות. עשרים וארבעה המאמרים המוצגים בקובץ דו-לשוני זה (עברית ואנגלית), בוחנים מגוון נושאים רחב ומרתק, ובהם מעמדה של סוריה בהלכה, התמורות במעמדם הפוליטי של היהודים, ההיסטוריה של יהודי סוריה מאז התקופה העתיקה ועד למאות האחרונות, הספרות והתרבות, ארכיטקטורת בתי הכנסת, המוסיקה והמסורת הליטורגית. אישים בולטים זוכים בקובץ זה למחקר מעמיק וחדשני, וקהילות המהגרים בתפוצות מוארות כאן באור חדש. 

המחקרים הבאים מדיסציפלינות שונות, שנכתבו על ידי חוקרים מן הארץ ומן העולם, עושים שימוש בשיטות מחקר ייחודיות ונסמכים ברובם על מקורות מגוונים, החל במקורות ארכיוניים וכלה במחקרי שדה וראיונות. מקצת המאמרים מהווים סיכום של מחקר רב-שנים ומקצתם ישמשו ודאי בסיס למחקרים נוספים. 

המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי סוריה: היסטוריה, זהות ומורשת", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן.

מחקר היסטורי זה עוסק במעמד האליטה הרבנית האלג'ירית בזיקה לארץ ישראל ובארץ ישראל והתמודדויותיהם עם אתגרי המודרנה: המשפחה היהודית ושאלות מגדר. עבודת מחקר זו עוסקת בסוגיות היסטוריוגראפיות רגישות כמו מעמדו של 'הראשון לציון' בארץ ישראל, תרומתם היישובית של יהודי אלג'יריה והדיאלקטיקה שבסוגיה יישוב ישן-יישוב חדש; עולם השד"רות [השליחות הארצישראלית] בעת החדשה; מקומה החדש של ארץ ישראל בתודעת אליטות שנדחקו לקרן זווית ונתרוקנו מסמכויותיהן; יחסי הגומלין בין האוכלוסייה המוסלמית והיהודית לאור היחסים המיוחדים שבין עבדל קאדר מנהיג המרד האלג'ירי והרב שמואל עבו קונסול צרפת בגליל, על רקע של מפעלי התיישבות וגאולת קרקעות. 

ההיסטוריוגראפיה הצרפתית, שעד כה הייתה הדומיננטית בחקר יהודי אלג'יריה, וההיסטוריוגרפיה העברית, המתחקה אחר מאווייה הפנימיים של הקהילה ואורחותיה, תוך בחינה וחילוץ פרספקטיבה פנימית של חקר הקהילה, אינן מקבילות אלא מעשירות ומרחיבות את התמונה ההיסטורית המורכבת. ההיסטוריוגרפיה העברית, המהווה החידוש המחקרי המובהק שלי, משלימה ומפרה את ההיסטוריוגרפיה הקלאסית.

תמורות ביהדות סוריה בתקופת הרפורמות העות'מאניות 1840-1880

דמשק נכבשה זמנית: הציונות בדמשק 1923-1908 בוחן פרק זמן שבו חלו תמורות מפליגות וזעזועים רבים, כגון מהפכת התורכים הצעירים, מלחמת העולם הראשונה, הצהרת בלפור, הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל ושל דמשק, ייסוד הממלכה הערבית בראשות פיצל והחלת המנדט הצרפתי על סוריה. בפרק זה התחוללו בסוריה תמורות פנימיות, כגון הדחת החכם באשי והחלפתו באחר, הכנסת תלמודי התורה תחת חסות חברת כל ישראל חברים (כי"ח), ייסוד בתי ספר עבריים, מאבקם של תלמידי החכמים על מעמדם, מתח בין מוסדות החינוך העבריים לבין אלה של כי"ח, סכסוכים פנימיים בהנהגת הקהילה, מאבק מעמדי והגירה מתמשכת שהחלישה את חוסנה של הקהילה. במהלך חמש עשרה השנים הללו גם החל השלב הראשון של הפעילות הציונית בדמשק.

דמשק נכבשה זמנית דן בנסיבות שהביאו להכשרת הלבבות לרעיון הציוני, בדרך שבה נתפסה הציונות בחברה היהודית ובחברה הערבית הסובבת, בחינוך הציוני המודרני ששם דגש על התרבות העברית, במפגש בין גולי ארץ ישראל לקהילת דמשק, בשאלות של מגדר כמו שיתופן של בנות בפעילות הציונית, ביחסים בין השליחים הציונים לבין הקהילה, במקומה של הציונות בהנהגה המקומית, במתחים בין הפעילים הציונים לשליחי כי"ח, בציונות על רקע הלאומיות הערבית, ובתמורה שחלה ביחסם של המוסדות הציונים לקהילת דמשק: מתמיכה גדולה לנטישה מוחלטת. הספר מתאר פעילות ציונית בגלות הסמוכה ביותר לארץ ישראל, בארץ שהפכה עם השנים לארץ אויב והחזיקה בבני הקהילה היהודית שנים ארוכות כבני ערובה, עד ליציאת אחרוני היהודים ממנה לפני כעשרים שנה.

ספר זה הוא העשירי בסדרה  על קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים. קהילת סוריה הייתה קטנה בגודלה ,אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. במאה התשע-עשרה נבעה חשיבותה מעצמתם הכלכלית של גביריה, ומהיותה מרכז רוחני  שהצמיח תלמידי חכמים רבים.השפעתם של אלו ניכרה גם במאה העשרים - הן בקהילות החדשות שייסדו המהגרים מסוריה ברחבי העולם, והן בתרומתם להפיכתה של ירושלים למרכז של לימוד תורה ובעיקר של לימוד תורת הקבלה. המסורת המוסיקלית היהודית-הסורית הפכה להיות הסגנון השולט כיום "נוסח ספרדי-ירושלמי". פיוטי "שירת הבקשות" שיסודה בבתי הכנסת בקהילות סוריה, הם יסוד מוסד בעולם הפיוט במדינת ישראל וברחבי העולם. "כתר ארם צובה", החשוב בכתבי היד של התנ"ך, הפך מנכס של קהילת חלב לנכס צאן ברזל של כלל האומה.עלילת דמשק, שהתרחשה בשנת 1840,הותירה חותם בתולדות עם ישראל כולו. העלילה מסמנת את חידוש הסולידריות היהודית הלאומית, סולידריות שהגיעה  לשיאה במחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר עיני העם היהודי כולו הופנו לכיוונו של נשיא סוריה בקריאה "שלח את עמי".

בעיר חלב שבצפון סוריה חיה ופעלה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותרבעולם; קהילת יהודי חלב, או כפי שהיא מכונה בפי בניה, 'קהילת ארם צובה' (אר"ץ). לצד היותה  קהילה דינמית ורב גונית, קהילת אר"ץ השכילה לשמר לאורך הדורות גם רציפות של המסורת המקומית.

ספר זה הוא קובץ המחקרים השני בסדרה העוסקת בקהילת חלב. כלולים בושנים עשר מאמרים, פרי עטם של חוקרים ותיקים וחדשים, העוסקים בפניההשונות של הקהילה בסוריה ובקהילות המהגרים שצמחו ברחבי העולםבעקבות הגירתם של חלק מיהודי חלב אל מעבר לים, ועלייתם של אחריםלארץ ישראל.

פרקי הספר מציעים מבט על אל תולדות הקהילה דרך מאמרים על מקומה שלחלב בין מזרח למערב, על הקהילה באספקלריה של תרבות ספרד  ועלההתפתחות התרבותית בקהילות החלביות בדרום אמריקה ובירושלים. זאת,   לצד מבט ממוקד אל חיי התרבות והלשון של הקהילה באמצעותמאמרים הבוחנים את  הספריות השונות בחלב, דנים בתרגום ה'שרח' החלבילתורה ובליתורגיה החלבית. מאמרים  אחרים מוקדשים למעמדם הפוליטיוהחברתי של היהודים בחלב ערב התקופה המודרנית ,וכן לפעילות הציוניתשהתרחשה בה.

בעיר חלב שבצפון סוריה חיה ופעלה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם. קהילת יהודי חלב, או כפי שהיא מכונה בפי בניה, "קהילת ארם-צובה" (אר"ץ), השכילה לשמר תחושה של רציפות המסורת המקומית במקביל לדינאמיות ולרב גוניות שאפיינו את חיי הקהילה לאורך הדורות.

ספר זה מגיש חמישה עשר מאמרים, פרי עטם של  מיטב החוקרים, העוסקים בפניה השונים של הקהילה החל מראשית ימי הביניים וכלה בימיה האחרונים.

בפרקי הספר יש מבט ממוקד אל חיי התרבות והלשון של קהילה זו, תוך התעכבות על נכסי התרבות הייחודיים שנשתמרו בחלב: כתר ארם צובה וכתבי משפחת הרמב"ם. הם מתארים ומנתחים את היצירה הספרותית, את חיי הדת, החברה והכלכלה של קהילה זו. פרק מיוחד עוסק אף בקהילה החלבית בירושלים.

הספר עוסק בפרשיות המינוי וההדחה של הרבנים הראשיים בבגדאד, בדמשק ובחלב בשנים

1914-1744. ראשיתו במינוי הרב צדקה חוצין לרבה הראשי של בגדאד – אירוע מכונן לקהילה זו – וסופו בהדחת הרב דוד פאפו מכהונתו, אף היא בבגדאד, ערב מלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו הביאה להתמוטטות האימפריה העות'מאנית, ובעקבותיה להיעלמות משרת ה"חכם באשי" בקהילות הנזכרות.

פרשיות אלו, על שלל המחלוקות והסכסוכים שליוו אותן, נפרסות לעיני הקורא על רקע תופעות שונות בחברה היהודית, ובהן פשיעה, בריונות ומלשינות, מאבקי כוח, שריפת ספרים, המרת דת, פריצות, ניסיונות רצח וניסיונות התנקשות בחיי רבנים. בעזרת שימוש במגוון מקורות, הולכת ונאגרת לעיני הקורא רקמת חיים חיה וססגונית השונה לעיתים בתכלית מהדימוי הרווח והמקובל של קהילות הסהר הפורה.