פירסומים

Isaac’s Fear: An Early Modern Encyclopedia of Judaism. Boston: Academic Studies Press, 2022.

(Strangers in Yemen: Travel and Cultural Encounter among Jews, Christians and Muslims in the Colonial Era. Berlin: De Gruyter, 2021).

From Renaissance to Risorgimento, the Hebrew tombstones of Padua express the cultural currents of their age, in text and art. The inscriptions are mainly rhymed and metered poems, about life, love and faith, while the designs and ornamentation of the actual stones reflect prevailing architectural and artistic tastes. Additionally, the inscriptions illuminate the society of Padua's Jews, and the social and cultural changes they underwent during the 330 years covered by this study. Thus these tombstones capture the flow of Italian Jewish culture from Renaissance to Baroque, and from the early modern to the modern era.

Stones Speak: Hebrew Tombstones from Padua, 1529-1862. Leiden: Brill, 2014.

ד"ר עידן ברייר "העידן הבין לאומי: יחסים בין לאומיים בתקופת אל עמרנה המורחבת (1460-1200 לפני הספירה)". הספר יצא בהוצאת אוניברסיטת בר אילן.

העידן הבין־לאומי

יחסים בינלאומיים בתקופת אל־עמארנה המורחבת (1460–1200 לפנה"ס)

עידן ברייר
 

"מרירות התושבים נגד שליטם עוררה תסיסה. לדברי ריב־אדדה, בשל התסיסה נגדו הוא מנוּע מלצאת את עירו מחשש להפיכה או לנטישה מסיבית של תושבים. העיר הנצורה נמצאה במצב אנוש. המחסור בה הלך וגדל ולא הייתה אפשרות להשיג סוסים", תיאור זה מן הספר שלפנינו נוגע לתקופה קדומה (1200-1460 לפה״ס בקירוב) הנבחנת בו באמצעות גישה חדשה שקוראת את התעודות הקדומות, מצבות ניצחון, תבליטים במקדשים, מכתבים, חוזים בין־לאומיים ושנתונים המתעדים מסעות, לאור מודל הלקוח מחקר היחסים הבין־לאומיים בעידן המודרני. שימוש במתודה זו מוביל לתובנות חדשות.

הספר בוחן את מארג היחסים במערכת הבין־לאומית בתקופת ארכיון אל־עמארנה המורחבת, על השליטים שפעלו בה, לאור הממצא העשיר יחסית של מקורות בני הזמן. בחינת הזירה הבין־לאומית מתבצעת בעזרת הפרדת המערכת הבין־לאומית הגלובלית לשתי תת־מערכות והפרדת הדיונים בהן. כל אחת משתי תת־המערכות תִפקדה כמערכת־חיץ, שכללה שתי ממלכות גדולות וממלכה קטנה בתווך. במקרה הראשון מדובר בחניגלבת (Hanigalbat), שחצצה בין האימפריה האשורית התיכונה לאימפריה החתית. במקרה השני ניצבה במוקד ממלכת אמורו (Amurru) ששימשה כממלכת־חיץ בין האימפריה החתית לאימפריה המצרית של תקופת הממלכה החדשה. הספר בוחן את התבססותן ושקיעתן של האימפריות, ומתמקד ביחסי המדינה הדינמיים שנרקמו סביב ממלכות־החיץ.

בתוך מערבולת הימים: משה פראגר – היסטוריון שואה חרדי/ד"ר מלי אייזנברג

משה פראגר, דמות מרתקת ומיוחדת, פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית בעיקר, אך הותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר חי בפולין בשנים האחרונות לקיומה של יהדות פולין המגוונת, הקרועה, הפגועה והתוססת. הוא היה שותף להצלתו של האדמו"ר מגור, אברהם מרדכי אלתר, ונמנה עם בני לווייתו שבאו עמו לארץ ישראל בשנת 1940 . בהרצאות שנשא פארגר לפני הקהל הארץ־ישראלי ובכתיבתו לעיתוני התקופה הוא תיאר, לראשונה, את אימי השלטון הנאצי בפולין — דברים שלא היו ידועים עד אז. לאחר המלחמה נמנה פארגר עם חוקרי השואה החלוצים בישראל, ועד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה — תחילה במרחב הכללי ואחר כך בזה החרדי. בפעילותו זו ראה שליחות עליונה: 'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. דרך יצירתו ופעולתו של פראגר ספר זה חושף צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל לחברה החרדית, ומלמד פרק חשוב גם ביחסים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. ד"ר מלי איזנברג היא מרצה להיסטוריה וחינוך באוניברסיטת בר־אילן ומנהלת בית הספר ללימודי השואה ע"ש גרוסמן במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה.

לרכישת הספר בהוצאת 'יד ושם'

Fifty Years of American-Jewish Women's Immigration to Israel, a Collective Autobiography (1967–2017).

The Book Goodbye America: Fifty Years of American-Jewish Women’s Immigration to Israel, a Collective Autobiography (1967-2017), is composed of 18 autobiographical essays written by American-Jewish women who made aliyah between 1967 and 2017. Each essay traces the author’s path to making that choice, and describes and analyses her life after her immigration and at various crossroads of her life.

Research as an Arena of Memory Among Descendants of Holocaust Survivors, a Collected Volume of Academic Autobiographies.

The book Researchers Remember: Research as an Arena of Memory Among Descendants of Holocaust Survivors, a Collected Volume of Academic Auto-biographies is composed of over 30 essays written by prominent researchers worldwide belonging to the “Second Generation” and “ Third Generation” of Holocaust offspring. Each essay traces the author’s path to a research profession, focusing on the influence of their family’s Holocaust background at various crossroads of their life.

ספר זה מציע מבט חדש, תרבותי, על ראשיתה של הציונות. הטענה המרכזית של 'עיצוב האומה' היא שיש להבין את הציונות לא רק מנקודת מבט פוליטית אלא גם מנקודת מבט תרבותית. כדי להסביר את צמיחתה של התנועה ואת הצלחתה לכונן מדינת לאום מודרנית יש לבחון את הדרך שבה הבינו פעילי התנועה ומנהיגיה את מציאות חייהם, את עברם ואת עתידם. הציונות נוצרה כחלק מן ההיסטוריה והתרבות היהודית, היא לא 'המציאה אומה' כפי שסבורים חוקרים מודרניסטים. מאידך גיסא, גם הכמיהה הדתית לציון לבדה אינה מסבירה את צמיחתה של הלאומיות היהודית המודרנית.

יהודים מרחבי העולם הקימו את התנועה הציונית כארגון רב קולי שאי-אפשר לתארו רק מן ההיבט הפוליטי – מלמעלה כלפי מטה. ספר זה מראה שמערכת הערכים, המיתוסים והאמונות של הציונות נשאבו מן התרבות היהודית הקדם-מודרנית. התרבות הכתיבה במקרים רבים גם את סדר יומה הפוליטי של הציונות והספר בוחן את השפעתה על עיצוב האומה.

שאלות היסוד אשר העסיקו את הציונות בתחילת דרכה שבות ומעסיקות את החברה הישראלית בימים אלה, במלאת שבעים שנה למדינת ישראל. מהו היחס הראוי בין הציונות (ומדינת ישראל) לבין העבר והמסורת היהודית? מהם היחסים הראויים בין טובת העם היהודי לבין ארץ-ישראל ושלמותה? מהו אופייה הראוי של הציונות: מערבי או מזרחי, אתני או אזרחי? וכן, כיצד נראתה תמונת העתיד האוטופית של המדינה היהודית? שאלות אלה עומדות במוקד הספר.

הספר יצא בהוצאת יד יצחק בן צבי: ירושלים 2019- תשע"ט.

תדפיס ההרצאה:

"אתגר האמביוולנטיות: אנטישמיות בגרמניה היום" 

"The Challenge of Ambivalence: Antisemitism in Germany Today"

ההרצאה נמסרה על ידי החוקרת שטפני שילר-שפרינגורום במסגרת הקתדרה על שם בראון לתולדות היהודים בגרמניה. 

ההרצאה ניתנה ב-29 במרץ 2017 באוניברסיטת בר אילן.

השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם.

השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

ד״ר אוריאל גלמן מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן. הוא מחבר-שותף של ספר מקיף על תולדות החסידות: Hasidism: A New History (Princeton University Press 2017). ספרו ׳ספר חסידים: חיבור גנוז בגנותה של החסידות׳ ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר בשנת תשס״ז.