פירסומים

דמשק נכבשה זמנית: הציונות בדמשק 1923-1908 בוחן פרק זמן שבו חלו תמורות מפליגות וזעזועים רבים, כגון מהפכת התורכים הצעירים, מלחמת העולם הראשונה, הצהרת בלפור, הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל ושל דמשק, ייסוד הממלכה הערבית בראשות פיצל והחלת המנדט הצרפתי על סוריה. בפרק זה התחוללו בסוריה תמורות פנימיות, כגון הדחת החכם באשי והחלפתו באחר, הכנסת תלמודי התורה תחת חסות חברת כל ישראל חברים (כי"ח), ייסוד בתי ספר עבריים, מאבקם של תלמידי החכמים על מעמדם, מתח בין מוסדות החינוך העבריים לבין אלה של כי"ח, סכסוכים פנימיים בהנהגת הקהילה, מאבק מעמדי והגירה מתמשכת שהחלישה את חוסנה של הקהילה. במהלך חמש עשרה השנים הללו גם החל השלב הראשון של הפעילות הציונית בדמשק.

דמשק נכבשה זמנית דן בנסיבות שהביאו להכשרת הלבבות לרעיון הציוני, בדרך שבה נתפסה הציונות בחברה היהודית ובחברה הערבית הסובבת, בחינוך הציוני המודרני ששם דגש על התרבות העברית, במפגש בין גולי ארץ ישראל לקהילת דמשק, בשאלות של מגדר כמו שיתופן של בנות בפעילות הציונית, ביחסים בין השליחים הציונים לבין הקהילה, במקומה של הציונות בהנהגה המקומית, במתחים בין הפעילים הציונים לשליחי כי"ח, בציונות על רקע הלאומיות הערבית, ובתמורה שחלה ביחסם של המוסדות הציונים לקהילת דמשק: מתמיכה גדולה לנטישה מוחלטת. הספר מתאר פעילות ציונית בגלות הסמוכה ביותר לארץ ישראל, בארץ שהפכה עם השנים לארץ אויב והחזיקה בבני הקהילה היהודית שנים ארוכות כבני ערובה, עד ליציאת אחרוני היהודים ממנה לפני כעשרים שנה.

ספר זה הוא העשירי בסדרה  על קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים. קהילת סוריה הייתה קטנה בגודלה ,אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. במאה התשע-עשרה נבעה חשיבותה מעצמתם הכלכלית של גביריה, ומהיותה מרכז רוחני  שהצמיח תלמידי חכמים רבים.השפעתם של אלו ניכרה גם במאה העשרים - הן בקהילות החדשות שייסדו המהגרים מסוריה ברחבי העולם, והן בתרומתם להפיכתה של ירושלים למרכז של לימוד תורה ובעיקר של לימוד תורת הקבלה. המסורת המוסיקלית היהודית-הסורית הפכה להיות הסגנון השולט כיום "נוסח ספרדי-ירושלמי". פיוטי "שירת הבקשות" שיסודה בבתי הכנסת בקהילות סוריה, הם יסוד מוסד בעולם הפיוט במדינת ישראל וברחבי העולם. "כתר ארם צובה", החשוב בכתבי היד של התנ"ך, הפך מנכס של קהילת חלב לנכס צאן ברזל של כלל האומה.עלילת דמשק, שהתרחשה בשנת 1840,הותירה חותם בתולדות עם ישראל כולו. העלילה מסמנת את חידוש הסולידריות היהודית הלאומית, סולידריות שהגיעה  לשיאה במחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר עיני העם היהודי כולו הופנו לכיוונו של נשיא סוריה בקריאה "שלח את עמי".

בעיר חלב שבצפון סוריה חיה ופעלה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותרבעולם; קהילת יהודי חלב, או כפי שהיא מכונה בפי בניה, 'קהילת ארם צובה' (אר"ץ). לצד היותה  קהילה דינמית ורב גונית, קהילת אר"ץ השכילה לשמר לאורך הדורות גם רציפות של המסורת המקומית.

ספר זה הוא קובץ המחקרים השני בסדרה העוסקת בקהילת חלב. כלולים בושנים עשר מאמרים, פרי עטם של חוקרים ותיקים וחדשים, העוסקים בפניההשונות של הקהילה בסוריה ובקהילות המהגרים שצמחו ברחבי העולםבעקבות הגירתם של חלק מיהודי חלב אל מעבר לים, ועלייתם של אחריםלארץ ישראל.

פרקי הספר מציעים מבט על אל תולדות הקהילה דרך מאמרים על מקומה שלחלב בין מזרח למערב, על הקהילה באספקלריה של תרבות ספרד  ועלההתפתחות התרבותית בקהילות החלביות בדרום אמריקה ובירושלים. זאת,   לצד מבט ממוקד אל חיי התרבות והלשון של הקהילה באמצעותמאמרים הבוחנים את  הספריות השונות בחלב, דנים בתרגום ה'שרח' החלבילתורה ובליתורגיה החלבית. מאמרים  אחרים מוקדשים למעמדם הפוליטיוהחברתי של היהודים בחלב ערב התקופה המודרנית ,וכן לפעילות הציוניתשהתרחשה בה.

בעיר חלב שבצפון סוריה חיה ופעלה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם. קהילת יהודי חלב, או כפי שהיא מכונה בפי בניה, "קהילת ארם-צובה" (אר"ץ), השכילה לשמר תחושה של רציפות המסורת המקומית במקביל לדינאמיות ולרב גוניות שאפיינו את חיי הקהילה לאורך הדורות.

ספר זה מגיש חמישה עשר מאמרים, פרי עטם של  מיטב החוקרים, העוסקים בפניה השונים של הקהילה החל מראשית ימי הביניים וכלה בימיה האחרונים.

בפרקי הספר יש מבט ממוקד אל חיי התרבות והלשון של קהילה זו, תוך התעכבות על נכסי התרבות הייחודיים שנשתמרו בחלב: כתר ארם צובה וכתבי משפחת הרמב"ם. הם מתארים ומנתחים את היצירה הספרותית, את חיי הדת, החברה והכלכלה של קהילה זו. פרק מיוחד עוסק אף בקהילה החלבית בירושלים.

הספר עוסק בפרשיות המינוי וההדחה של הרבנים הראשיים בבגדאד, בדמשק ובחלב בשנים

1914-1744. ראשיתו במינוי הרב צדקה חוצין לרבה הראשי של בגדאד – אירוע מכונן לקהילה זו – וסופו בהדחת הרב דוד פאפו מכהונתו, אף היא בבגדאד, ערב מלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו הביאה להתמוטטות האימפריה העות'מאנית, ובעקבותיה להיעלמות משרת ה"חכם באשי" בקהילות הנזכרות.

פרשיות אלו, על שלל המחלוקות והסכסוכים שליוו אותן, נפרסות לעיני הקורא על רקע תופעות שונות בחברה היהודית, ובהן פשיעה, בריונות ומלשינות, מאבקי כוח, שריפת ספרים, המרת דת, פריצות, ניסיונות רצח וניסיונות התנקשות בחיי רבנים. בעזרת שימוש במגוון מקורות, הולכת ונאגרת לעיני הקורא רקמת חיים חיה וססגונית השונה לעיתים בתכלית מהדימוי הרווח והמקובל של קהילות הסהר הפורה.

הספר שלפנינו הוא ביבליוגרפיה מוערת של כארבע מאות חיבורים מתורתם של חכמי ארם צובה, הא חלב.

החיבור מקיף לא רק ספרים שנדפסו בחלב גופה אלא גם חיבורים שנכתבו ע"י חכמי חלב ונדפסו מחוצה לה. הביבליוגרפיה מכילה צילומים של שערי החיבורים וכן היא כוללת סדרה של מפתחות לפי מחברים, נושאים, בתי דפוס, מקומות דפוס, הקדמות והסכמות. פריסה רחבת יריעה זו של הספרות התורנית של חכמי חלב פותחת צוהר להכרת ההיסטוריה הדתית והתרבותית של קהילה עתיקת יומין זו, אשר פרקים חשובים בה עדיין בגדר ארץ לא נודעת.

במבוא לחיבור סוקר המחבר בקווים כלליים את קורות קהילת חלב משחר תולדותיה ועד לעצם הימים האלו, שבהם הגיעה הנוכחות היהודית בעיר לקצה עם יציאת המשפחות האחרונות ממנה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת בסקירה זו לצמיחתה של שכבת תלמידי החכמים בחלב ולתולדות הספר והדפוס בה.

האם יש הצדקה להוסיף ולדבר על תופעה רציפה ונהירה של יהדות אורתודוקסית? קובץ המחקרים 'אורתודוקסייה יהודית: היבטים חדשים' מציג את היהדות האורתודוקסית כתופעה מגוונת ועשירה מכפי שהצטיירה אי פעם הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה גאוגרפית. 
בהיבט ההיסטורי, המחברים מעלים שאלות על כמה מהנחות היסוד המקובלות: מתי החלה ההתעוררות האורתודוקסית, באילו נתיבים חדרה לקהילות ישראל, האם תגובתה לכל חידוש ולכל סטייה מן הדפוס המסורתי הייתה אחידה? קצתם צועדים צעד נוסף ועומדים גם על התפתחותן של תגובות "אורתודוקסית" ראשוניות שכלל לא התייצבו נגד תנועה יריבה של תיקונים בדת (כגון בגליציה) וודאי שלא הוליכו לפילוג פנימי בקרב הקהילה (כגון בצרפת).
בהיבט החברתי, מחברים אחדים נותנים דעתם לא רק על עולמם של חכמים ומורי דרך, על מחברים וחיבורים, אלא גם על עולמו של יהודי אורתודוקסי מן השורה, על קשריו המשפחתיים והחברתיים, ועל מגעיו היום-יומיים עם אחים ושכנים שאינם שותפים לדרכו הרוחנית. הם שואלים אפוא לא רק על הרעיונות אלא גם על דרכי קליטתם ותפוצתם בקרב שלומי אמוני ישראל.
בהיבט הגאוגרפי, רבים ממשתתפי הקובץ אינם מסתפקים עוד באיתורה של הצמיחה האורתודוקסית (במאה התשע עשרה) במערב אירופה ומרכזה אלא פונים גם אל המרחב של יהדות מזרח אירופה. הם גם מדגישים את החיוניות האורתודוקסית, שהתגלתה מאוחר יותר, בהסתגלות מפתיעה לשינוי הנסיבות בארצות אירופה, במדינת ישראל ובארצות הברית; קצתם שואלים גם על מקומה של התופעה הנדונה בתרבותם הדתית של חכמי ארצות האסלאם, שאלה השנויה כיום במחלוקת מרתקת. 
מחקרים אלה, המציגים את הגיוון והעושר הרב של התופעה האורתודוקסית, מרחיבים מאוד את טווח המחקר וכל הכללה קודמת בנושא זה תידרש לפיכך להיבחן מחדש.

מה יחסם של דרשנים חרדים לחברה החילונית? כיצד משתמשת החברה החרדית באמצעי תקשורת מודרניים להפצת רעיונותיה? האם חוזרים בתשובה מתקבלים כשווים בחברה החרדית? מה היחס לשואה בחברה זו? מה מעמדן של נשים המפרנסות את המשפחה? מהי השפעת מפגשן בעבודה עם גברים ונשים הבאים מקבוצות שונות בחברה בישראל? האם מתרחש תהליך של "ישראליזציה" בחברה החרדית?
בסוד השיח החרדי מתמודד עם שאלות אלה ואחרות. הוא בוחן ארבע זירות של השיח הפנימי העממי בחברה החרדית: תרבות שמיעת דרשות והרצאות מוקלטות; עלייה ניכרת במספר החוזרים בתשובה; יציאתן של נשים חרדיות רבות לעבודה מחוץ לחברה החרדית; וצמיחחתם של דורות שלא חוו על בשרם את מאורעות השואה. 

אל הספר