מרכז הלפרן לחקר התודעה החברתית במסורת היהודית

אודות המרכז

מרכז הלפרן נוסד בעקבות תרומה מעזבונו של פרופ' מרדכי יוסף הלפרן ז"ל. תכניות המרכז מתמקדות בהתייחסויות השונות של המסורת היהודית לשאלות הקשורות בתודעה בכלל ובתודעה החברתית בפרט. המרכז ממוקם במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו על שם ישראל וגולדה קושיצקי ומאמץ גישה בין-תחומית לחקר החברה על פי המסורת היהודית.

ראש המרכז

פרופ׳ דברה קפלן עומדת בראש המרכז.

פעילות המרכז

סדנאות ומלגות לכתיבת מאמרים

בניסיון לקדם את החקר של החברה על פי המסורת היהודית, המרכז מציע מלגות לסטודנטים.ות ובוגרים.ות מצטיינים.ות במחלקה תולדות ישראל ויהדות זמננו על מנת לסייע להם.ן להוציא את עבודתם.ן לאור. לפרטים

מלגות לפוסט-דוקטורנטים.ות

פוסט-דוקטורנטים.ות מוזמנים.ות להגיש מועמדות למלגת בתר-דוקטורט שנתית במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע״ש ישראל וגולדה קושיצקי, בחסות המרכז. הזוכים.ות משתתפים.ות בתוכניות של המרכז, ומוזמנים.ות להציג בפורומים מחלקתיים. כל מועמד.ת חייב.ת לאתר מנחה במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו אשר תומכ.ת במועמדתו.ה על מנת להגיש מועמדות.

להגשת מועמדות לשנת תשפ״ג

פוסט-דוקטורנטיות בשנת תשפ״ב

ד״ר סיוון גוטליב

פוסט-דוקטורנטית במרכז הלפרן בהנחייתו של פרופ' דוד מלכיאל. חוקרת איורים בכתבי יד עבריים מימי הביניים המאוחרים והקשר שלהם לתרבויות לא יהודית. המחקר הנוכחי מתמקד בשפה החזותית, בעיקר תרשימים, שנמצאים בכתבי יד מדעיים בפילוסופיים. דרך מחקר זה מטרתה לבחון את מעבר הידע החזותי ואת שיתופי הפעולה בין תרבויות השונות, ואת ההתאמות שהיהודים עשו לטקסטים ותמונות. עבודת הדוקטורט שלה בנושא "אמנות הריפוי - כתבי יד עבריים רפואיים מאוירים מימי הביניים המאוחרים", בהנחיית פרופ' שרית שלו-עיני, אושרה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בספטמבר 2021.

ד״ר יעל לוי (עמיתת מרכז הלפרן והקתדרה לחקר תולדות יהדות פולין ותרבותה ע"ש מרסל ומריה רוט)

עמיתת בתר-דוקטורט במרכז הלפרן לחקר התנועה היהודית באוניברסיטת בר-אילן לשנת תשפ״ב. עבודת הדוקטורט שלה נכתבה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ׳ יפעת וייס וד״ר איה אלידע, ועסקה בצמיחתה של עיתונות באות עברית בארצות-הברית בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה. פרויקט המחקר הנוכחי שלה עוסק בתופעה הנפוצה של ההתאבדות של מהגרים ומהגרות יהודים ממזרח-אירופה בארצות-הברית בראשית המאה העשרים. באמצעות שימוש בחומרי ארכיון, בעיתונות יידיש ובשו״תים מן התקופה מציע הפרויקט ניתוח היסטורי חברתי של התופעה ושל תפיסתם העצמית של מהגרים ומהגרות באשר להווה ולעתיד הצפוי להם בארצות-הברית, וכן את המשא והסבל שהיו מנת חלקם כמהגרים טריים. כמו כן חושף המחקר את ההשלכות התרבותיות של תופעה זו על תפיסתם העצמית של מהגרים יהודים בארצות-הברית בשנות ההגירה ההמונית.

קבוצות מחקר

המרכז תומך בקבוצות מחקר של פוסט-דוקטורנטים.ות, אשר כל אחת ואחד מהם.ן זוכים.ות במלגה. הנושא של קבוצת המחקר מוכרז בקול קורא, והקבלה לקבוצה נעשית על ידי הגשה פורמלית והליך תחרותי.

קבוצת המחקר בשנת תשפ״א: טקסים ומרחבים בקהילות יהודיות, 1200-1900

חברי הקבוצה משמאל לימין: ד״ר הדר פלדמן-סמט, ד״ר יעקב מאיר, ד״ר צפריר ברזילי, פרופ׳ דברה קפלן, ד״ר אהובה ליברלס-נוימן וד״ר משה יגור.

ד״ר צפריר ברזילי

צפריר חוקר את התפתחותן של התפיסות ההדדיות של יהודים ונוצרים לאורך ימי הביניים המרכזיים והמאוחרים, בעיקר בכל הקשור למים. הוא השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בשנת 2016. בהתבסס על הדוקטורט, הוא חיבר ספר העוסק בהאשמות של הרעלת בארות כנגד מיעוטים באירופה של ימי הביניים, וברדיפות כנגדם. הספר התפרסם בשנת 2022 בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה. צפריר חוקר כעת את התפתחותם של טקסים עממים הקשורים למים בקרב יהודים ונוצרים בתקופה שבין 1050 ל1450 באירופה. הוא מתמקד במתח שבין המשמעויות השונות שיהודים ונוצרים הקנו למים במגוון הקשרים מעשיים וטקסיים, ובהשפעת הסביבה הפיזית על משמעויות אלו. צפריר חוקר גם את תפקידם של נהרות בעיצוב ההיסטוריה החברתית של יהודים באירופה של ימי הביניים.

ד״ר משה יגור

במהלך שנת הלימודים תשפ"א, כחלק מחברותו בקבוצת המחקר על טקסים ומרחבים, חקר את ריכוזי המגורים של יהודים בערי המזרח התיכון האסלאמי בימי הביניים. המקור העיקרי למחקר הוא תעודות גניזת קהיר, ולכך הוסיף מקורות נוספים בני התקופה, יהודיים ולא-יהודיים כאחד, וכן ממצאים ארכאולוגיים במידת האפשר.

במהלך השנה ביקש לבחון את הקונספט של 'שכונה יהודית' ואת הרלוונטיות שלו למזרח התיכון הימי-ביניימי. מטרת המחקר היתה לבדוק לעומק מה מגדיר שכונה כ'יהודית' – האם מדובר באחוז היהודים מתוך כלל תושבי השכונה? האם מדובר בשכונה העיקרית בה מתגוררים היהודים בעיר, אף אם אינם דומיננטיים באוכלוסיה? שמא החשיבות היא למיקום המוסדות היהודיים – בית הכנסת, משחטת הבשר הכשר וכן הלאה? מדוע בחלק מהערים אנו מוצאים 'שכונה יהודית' (אף שהיא בפועל מעורבת) ואילו בערים אחרות, כמו למשל בבירה פסטאט-קהיר, לא נמצא כל הגדרה שכזו?

שאלות אלה משליכות גם על האופן שבו ראוי שחוקרים ישתמשו במונח 'שכונה יהודית', בהתאם לזמן ולאזור הנחקרים.

ד״ר אהובה ליברלס נוימן

במרכז הלפרן, היא חקרה את הנגשת ההלכה לבעלי מוגבלויות פיזיות. מחקר זה בוחן את מאבקה הפרטי של אשה יהודייה מימי הביניים מבוואריה, שהיתה משותקת מעמוד השדרה ומטה - כנראה כתוצאה ממחלה, לקיים את טקס החליצה והטבילה במקווה. על ידי איחוד כוחות עם ההנהגה הרבנית המקומית במאה ה-15, גובש נתיב המאפשר לה למלא את חובותיה הדתיות למרות מוגבלויותיה הפיזיות. המחקר מתבסס על ספרות שו"ת כמו גם על מקורות ארכיונים מדרום גרמניה. המחקר חושף את הצעדים הראשונים לעיסוק בפתרון הנגשת ההלכה, ומדגיש את הסוכנות "מלמטה למעלה", ומשמיע את קולן של נשים יהודיות מהעבר.

ד״ר יעקב צ. מאיר

במרכז הלפרן, יעקב חקר את כתב יד אופנהיים 726 ותודעת המקדש באשכנז של ימי הביניים.

כתב יד אופנהיים 726 (נויבאואר 370), הנמצא כיום בספריית אוניברסיטת אוקספורד, מכיל קומבינציה יוצאת דופן של חיבורים העוסקים בבית המקדש ובהלכות העלאת הקרבנות. ביניהם קטעי משנה ותלמוד, פירושיהם הימי ביניימיים, וליקוט מכתבי פוסקים שונים. קשרים שונים קושרים את החיבורים המועתקים בכתב יד זה אל חוג חסידי אשכנז, שעיסוקם הרב בענייני המקדש היה חלק בלתי נפרד מתפיסת עולמם הפוליטית והתיאולוגית. מטרת המחקר המוצע היא לבנות ביוגרפיה מלאה עד כמה שאפשר של כתב יד זה. לנתח אותו מן הבחינה הקודיקולוגית והפליאוגרפית, להניחו בתוך קונטקסט היסטורי, ולנסות להבין מתוכו מי היו יוצריו וקוראיו, ומה היה תפקידו המשתמע על מדף הספרים שלהם. 

טענתי היא כי כתב היד משקף תודעה ימי ביניימית ייחודית של ״המקום הקדוש״ והיחס אליו, אך בשונה מטקסטים כמו יומני עולי רגל המתעדים תנועה פיזית במרחב אל המקום הקדוש, כתב יד זה שימש מעין מדריך ״תיירות כורסא״. תפקידו היה לייצר קשר רגשי, אינטלקטואלי ומנטלי יציב אל המקום הקדוש, בעוד הפן הממשי שלו נותר למעשה מחוץ לטווח העין והרגל. 

ד״ר הדר פלדמן סמט

הדר חוקרת את ההיסטוריה התרבותית והחברתית של יהודי ארצות האסלאם, ובמיוחד את יהודי ספרד באגן הים התיכון המזרחי והאימפריה העות'מאנית. מחקר הדוקטורט שלה עסק בתנועה השבתאית המאוחרת במרחב העות'מאני במאה ה-19 ונכתב באוניברסיטה העברית.

הפרויקט בו עסקה כעמיתת מחקר במרכז הלפרן בשנת תשפ"א, משלב את עניינה המחקרי במפגשים בין-תרבותיים ובין-דתיים ובזיקות בין תרבות עילית ותרבות פופולרית ובין מהפכנות חברתית וחיי יומיום. הפרויקט בוחן את האופנים בהם מבעים רגשיים ומסורות מוסיקאליות שנפוצו בתרבות העות'מאנית במאות ה-17–19 עיצבו פרקטיקות פולחניות בתנועה השבתאית, בפרט, ובקהילות יהודיות והחברה המוסלמית הסובבות, בכלל. מחקרה מבקש להראות שמקורות פולחניים יכולים לשמש צוהר ייחודי, ולעיתים יחידי, להיבטים משמעותיים בתרבות היומיומית אשר גיבשה את עולמם של חברי קהילה, ובו-זמנית לשפוך אור על מרחבים עירוניים בהם התקיימו מגוון מגעים בין מסורות וקבוצות אתניות.

סדנה על כתיבת היסטוריה יהודית חברתית בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב

המרכז מקיים סדנה יחד עם אוניברסיטת תל אביב, בה סטודנטים.ות לתואר שני (במסלול תזה), תואר שלישי, ופוסט-דוקטורט מציגים.ות טיוטות של פרקי התזה, הדוקטורט, או מאמרים לפרסום. בסדנה, מקבלים.ות משוב, ומדברים.ות לעומק על המתודולוגיות השונות לכתיבת היסטוריה יהודית חברתית. הסדנאות הן בינלאומיות ומתקיימות בשפה האנגלית. לפרטים נוספים

תכנית מצוינות לסטודנטים בתואר ראשון במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו

תכנית זו מיועדת לנבחרת של סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים.ות. ההשתתפות בתכנית מעודדת אותם.ן להמשיך לחקור ומנפיקה להם.ן מלגה צנועה יחד עם כלים חדשניים למחקר. הקבוצה הקטנה של סטודנטים.ות נפגשת מספר פעמים במשך הסמסטר, בכל פעם עם חוקרת או חוקר אחר, כך שהם.ן נחשפים.ות לסוגים שונים של מקורות וגישות שונות ובין-תחומיות בחקר התודעה והמסורת היהודית.

מה אומרים הסטודנטים?

• שיראל: התכנית במרכז הלפרן אפשרה לי לטייל במחוזות מחקריים שאין זמן ופניות אליהם במסלול התואר הסטנדרטי, זו הייתה הנאה צרופה. במהלך המפגשים, נחשפנו למאחורי הקלעים המחקרי, לשילובים בין תחומי ידע שונים ובכלל לחוקרים וחוקרות שנתנו לנו הרבה השראה כחוקרים צעירים. ברמה האישית התוכנית נתנה לי הרבה מוטיבציה להמשיך לתואר שני.
• ערבה: התכנית של מרכז הלפרן היא כל הטוב שיש ללימוד היסטוריה ברמה גבוהה להציע. קבוצה קטנה ואינטימית שנפגשת יחד למחקר מעמיק, חשיבה היסטורית, פיתוח יצירתיות ואפילו דמיון. אני מודה על כל רגע בתכנית.
• שירה: התכנית היתה עבורי צוהר לעולם המחקר המרתק, מעין הצצה מאחורי הקלעים לתהליך המחקר, לסיפורים מרתקים ולתגליות מרגשות. בתור אוהבת היסטוריה היה לי כיף להיות יחד על קבוצה קטנה של סטודנטים שחולקים תחומי עניין ויכלנו להתרגש יחד ממקורות מרתקים, מאמרים מעשירים ומרצים מצוינים. דברה הובילה את התכנית ביד רמה, נתנה לכל אחד מהסטודנטים ביטוי, התייחסה לבקשות שלנו ולתחומי העניין האישיים והתאמצה שכולנו נרגיש בנוח, נלמד ונתקדם בתכנית. אני אסירת תודה על הזכות להיות חלק מתכנית כל כך מיוחדת, שבנויה בצורה טובה עם המון ידע, כלים, עניין, סקרנות וחיבורים. 
• ליהי: תכנית המצטיינים העניקה לנו כסטודנטים את ההזדמנות להציץ לעולמו של חוקר: הלבטים, ההתמודדויות והקשיים שבדרך. המפגש עם מגוון רחב של מקורות וחוקרים חשף אותנו לגישות מחקר שונות ותפישות מעניינות ופתח עבורנו את הצוהר והתאבון לקחת חלק בעולם האקדמיה.
• יונתן: השתתפות בתכנית המצטיינים הייתה חוויה מעצימה בעבורי. בזכות ההנחיה הצמודה של המרצה, ההרצאות המגוונות של המרצים המעולים, סיעור המוחות של חברי הקבוצה והלמידה המעמיקה, נחשפתי למקורות היסטוריים מרתקים, זכיתי לרכוש כלים מתודולוגיים עשירים, למדתי להכיר מושאי מחקר חדשים, שיפרתי את יכולת החשיבה הביקורתית וכל זאת תוך חשיפה לגישות ושיטות אקדמיות שונות של חבריי וחברותי לקבוצה.

סמינר על-פקולטטיבי

בכל שנה, המרכז מציע קורס אשר פתוח לסטודנטים.ות מכל המחלקות באוניברסיטה. קורסים אלה, אשר דנים בסוגיה רחבה הקשורה לחברה ו/או למסורת היהודית, מאפשרים דיונים בין-תחומיים על נושא הקורס. בליבה של הקורס עומדת החברה והמסורת היהודית.