קבוצות מחקר

המרכז תומך בקבוצות מחקר של פוסט-דוקטורנטים.ות, אשר כל אחת ואחד מהם.ן זוכים.ות במלגה. הנושא של קבוצת המחקר מוכרז בקול קורא, והקבלה לקבוצה נעשית על ידי הגשה פורמלית והליך תחרותי.

קבוצת המחקר בשנת תשפ״א: טקסים ומרחבים בקהילות יהודיות, 1200-1900

חברי הקבוצה משמאל לימין: ד״ר הדר פלדמן-סמט, ד״ר יעקב מאיר, ד״ר צפריר ברזילי, פרופ׳ דברה קפלן, ד״ר אהובה ליברלס-נוימן וד״ר משה יגור.

ד״ר צפריר ברזילי

צפריר חוקר את התפתחותן של התפיסות ההדדיות של יהודים ונוצרים לאורך ימי הביניים המרכזיים והמאוחרים, בעיקר בכל הקשור למים. הוא השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בשנת 2016. בהתבסס על הדוקטורט, הוא חיבר ספר העוסק בהאשמות של הרעלת בארות כנגד מיעוטים באירופה של ימי הביניים, וברדיפות כנגדם. הספר התפרסם בשנת 2022 בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה. צפריר חוקר כעת את התפתחותם של טקסים עממים הקשורים למים בקרב יהודים ונוצרים בתקופה שבין 1050 ל1450 באירופה. הוא מתמקד במתח שבין המשמעויות השונות שיהודים ונוצרים הקנו למים במגוון הקשרים מעשיים וטקסיים, ובהשפעת הסביבה הפיזית על משמעויות אלו. צפריר חוקר גם את תפקידם של נהרות בעיצוב ההיסטוריה החברתית של יהודים באירופה של ימי הביניים.

ד״ר משה יגור

במהלך שנת הלימודים תשפ"א, כחלק מחברותו בקבוצת המחקר על טקסים ומרחבים, חקר את ריכוזי המגורים של יהודים בערי המזרח התיכון האסלאמי בימי הביניים. המקור העיקרי למחקר הוא תעודות גניזת קהיר, ולכך הוסיף מקורות נוספים בני התקופה, יהודיים ולא-יהודיים כאחד, וכן ממצאים ארכאולוגיים במידת האפשר.

במהלך השנה ביקש לבחון את הקונספט של 'שכונה יהודית' ואת הרלוונטיות שלו למזרח התיכון הימי-ביניימי. מטרת המחקר היתה לבדוק לעומק מה מגדיר שכונה כ'יהודית' – האם מדובר באחוז היהודים מתוך כלל תושבי השכונה? האם מדובר בשכונה העיקרית בה מתגוררים היהודים בעיר, אף אם אינם דומיננטיים באוכלוסיה? שמא החשיבות היא למיקום המוסדות היהודיים – בית הכנסת, משחטת הבשר הכשר וכן הלאה? מדוע בחלק מהערים אנו מוצאים 'שכונה יהודית' (אף שהיא בפועל מעורבת) ואילו בערים אחרות, כמו למשל בבירה פסטאט-קהיר, לא נמצא כל הגדרה שכזו?

שאלות אלה משליכות גם על האופן שבו ראוי שחוקרים ישתמשו במונח 'שכונה יהודית', בהתאם לזמן ולאזור הנחקרים.

ד״ר אהובה ליברלס נוימן

במרכז הלפרן, היא חקרה את הנגשת ההלכה לבעלי מוגבלויות פיזיות. מחקר זה בוחן את מאבקה הפרטי של אשה יהודייה מימי הביניים מבוואריה, שהיתה משותקת מעמוד השדרה ומטה - כנראה כתוצאה ממחלה, לקיים את טקס החליצה והטבילה במקווה. על ידי איחוד כוחות עם ההנהגה הרבנית המקומית במאה ה-15, גובש נתיב המאפשר לה למלא את חובותיה הדתיות למרות מוגבלויותיה הפיזיות. המחקר מתבסס על ספרות שו"ת כמו גם על מקורות ארכיונים מדרום גרמניה. המחקר חושף את הצעדים הראשונים לעיסוק בפתרון הנגשת ההלכה, ומדגיש את הסוכנות "מלמטה למעלה", ומשמיע את קולן של נשים יהודיות מהעבר.

ד״ר יעקב צ. מאיר

במרכז הלפרן, יעקב חקר את כתב יד אופנהיים 726 ותודעת המקדש באשכנז של ימי הביניים.

כתב יד אופנהיים 726 (נויבאואר 370), הנמצא כיום בספריית אוניברסיטת אוקספורד, מכיל קומבינציה יוצאת דופן של חיבורים העוסקים בבית המקדש ובהלכות העלאת הקרבנות. ביניהם קטעי משנה ותלמוד, פירושיהם הימי ביניימיים, וליקוט מכתבי פוסקים שונים. קשרים שונים קושרים את החיבורים המועתקים בכתב יד זה אל חוג חסידי אשכנז, שעיסוקם הרב בענייני המקדש היה חלק בלתי נפרד מתפיסת עולמם הפוליטית והתיאולוגית. מטרת המחקר המוצע היא לבנות ביוגרפיה מלאה עד כמה שאפשר של כתב יד זה. לנתח אותו מן הבחינה הקודיקולוגית והפליאוגרפית, להניחו בתוך קונטקסט היסטורי, ולנסות להבין מתוכו מי היו יוצריו וקוראיו, ומה היה תפקידו המשתמע על מדף הספרים שלהם. 

טענתי היא כי כתב היד משקף תודעה ימי ביניימית ייחודית של ״המקום הקדוש״ והיחס אליו, אך בשונה מטקסטים כמו יומני עולי רגל המתעדים תנועה פיזית במרחב אל המקום הקדוש, כתב יד זה שימש מעין מדריך ״תיירות כורסא״. תפקידו היה לייצר קשר רגשי, אינטלקטואלי ומנטלי יציב אל המקום הקדוש, בעוד הפן הממשי שלו נותר למעשה מחוץ לטווח העין והרגל. 

ד״ר הדר פלדמן סמט

הדר חוקרת את ההיסטוריה התרבותית והחברתית של יהודי ארצות האסלאם, ובמיוחד את יהודי ספרד באגן הים התיכון המזרחי והאימפריה העות'מאנית. מחקר הדוקטורט שלה עסק בתנועה השבתאית המאוחרת במרחב העות'מאני במאה ה-19 ונכתב באוניברסיטה העברית.

הפרויקט בו עסקה כעמיתת מחקר במרכז הלפרן בשנת תשפ"א, משלב את עניינה המחקרי במפגשים בין-תרבותיים ובין-דתיים ובזיקות בין תרבות עילית ותרבות פופולרית ובין מהפכנות חברתית וחיי יומיום. הפרויקט בוחן את האופנים בהם מבעים רגשיים ומסורות מוסיקאליות שנפוצו בתרבות העות'מאנית במאות ה-17–19 עיצבו פרקטיקות פולחניות בתנועה השבתאית, בפרט, ובקהילות יהודיות והחברה המוסלמית הסובבות, בכלל. מחקרה מבקש להראות שמקורות פולחניים יכולים לשמש צוהר ייחודי, ולעיתים יחידי, להיבטים משמעותיים בתרבות היומיומית אשר גיבשה את עולמם של חברי קהילה, ובו-זמנית לשפוך אור על מרחבים עירוניים בהם התקיימו מגוון מגעים בין מסורות וקבוצות אתניות.