ד"ר שרביט יוסף

ד"ר
דוא"ל: 
טלפון: 
שעות קבלה: 
מיקום: 

קורות חיים

בס"ד

קורות חיים - ד"ר יוסף שרביט

תואר ראשון האוניברסיטה העברית היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה כללית, יחסים בין לאומיים תשמ"ג.
תואר שני האוניברסיטה העברית היסטוריה של עם ישראל תש"ן.
תואר שלישי אוניברסיטת פריס- INALCO תשנ"ט.

נושא עבודת המסטר: החינוך היהודי בקונסטנטין בעידן של תמורות ( 1837-1939 )
שם המנחה: פרופ' מיכאל אביטבול

נושא עבודת הדוקטורט: האליטה הרבנית באלג'יריה אל נוכח המודרניזציה 1750-1914 (קדם-
דוקטוראט DEA ); האליטה הרבנית האלג'יראית וארץ ישראל, במאה הי"ט – מסורת ומודרנה
(דוקטוראט).
שמות המנחים: פרופ' הרב שמואל סיראט, פרופ' יוסף טדגי

ארגון כנסים מדעיים:
א. יום עיון מרכז אלישר - אוניברסיטת בן גוריון (בשיתוף עם מכון גיא ינשא), תשנ"ח:
"פעילות חשאית ישראלית על אדמת אלג'יריה – 1948-1962 ."
ב. כנס חוקרים מכון בן צבי (בשיתוף עם מכון גיא ינשא), תש"ס: "יהודי אלג'יריה בין מזרח
ומערב, בין מסורת ומודרנה".
ג. כנס בינלאומי אודות מפעלו ודמותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) ( 1922-1996 .)
אוניברסיטת בר אילן. אני יוזם הכנס ובוועדה המארגנת, חנוכה תשס"ז.

תחומי התמחות מדעיים:
התמחות בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהדות אגן הים התיכון. התמחות בחקר יהדות
צפון אפריקה, צרפת וארץ ישראל במאות י"ח-כ' – בדגש על קהילות יהודי אלג'יריה, מרוקו
וצרפת ובזיקתן לארץ ישראל ולמדינת ישראל. התמחות בתולדות חכמת ישראל בצרפת (במאות
הי"ט-כ').
התמחות בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של תולדות ישראל והעמים באגן הים התיכון מימי
הביניים עד העת החדשה.

ד"ר יוסף שרביט - פרופיל אקדמי תשפ"א:
מרצה לתולדות ישראל, בעשרים חמש השנים האחרונות, במוסדות הוראה אקדמאיים
מגוונים – בעשור האחרון פעילותי מתרכזת באוניברסיטת בר אילן, במכללה האקדמית
אפרתה. זכיתי להיות נצר למשפחת רבנים ומחנכים באלג'יריה ובצרפת.
תחומי התמחותי בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהדות אגן הים התיכון.
התמחות בחקר יהדות צפון אפריקה, צרפת וארץ ישראל במאות י"ח-כ' – בדגש על קהילות
יהודי אלג'יריה, מרוקו וצרפת ובזיקתן לארץ ישראל ולמדינת ישראל; התמחות בתולדות
חכמת ישראל בצרפת )במאות הי"ט-כ'(.
במכללת אפרתה, אני מופקד על תולדות ימי הביניים בישראל ובעמים, על הפזורה הספרדית
בראשית העת החדשה, והשואה בפזורה הספרדית וארצות האסלאם.


הנתיב המחקרי שלי החל בכתיבת עבודת מחקר לתואר שני, על תולדות החינוך היהודי
בעידן של תמורות. עבודה זו פתחה בפניי צוהר למקורות העבריים של הקהילה היהודית
באלג'יריה בעת החדשה. לאחר שסיימתי בהצטיינות את הקדם-דוקטורט ) D.E.A ( שלי )כך
נהוג בצרפת בין המסטר לדוקטורט לכתוב חיבור בעל אופי מתודולוגי, במודגש, המהווה את
התשתית המחקרית לדוקטורט( הרי שסיימתי את כתיבת חיבור הדוקטורט, המהווה נדבך
מעמיק יותר של סוגיה זו. קדם-הדוקטורט עסק באליטה הרבנית האלג'ירית בעידן הצרפתי,
אל נוכח עתות מודרנה ואתגריה: החינוך היהודי, המשפחה היהודית וההשכלה העברית.


חיבור זה עסק בשלשה מוקדים: ארץ ישראל-אלג'יריה-צרפת, בעת החדשה. מחקרי בחן
ארכיונים מאוד מגוונים ולא הסתפקתי במקורות הצרפתיים והיהודיים-צרפתיים
המקובלים, אלא הסתייעתי בארכיונים שטרם ראו אור דוגמת ספרות רבנית, ארכיונים
קונסולאריים, עיתונות עברית ומשכילית ומקורות ערביים, כפי שנידונו במחקריהם של
חוקרים כפרופ' פסח שנער, פרופ' בנימין סטורא ( Benjamin Stora ) וד"ר איזבל גרנג'ו
( Isabelle Grangaud ). עיון במקורות אלו הוביל אותי לביסוסם של הנרטיב העברי ושל
היסטוריוגרפיה פנים קהילתית.
עבודת הדוקטורט, שסיימתי בהצטיינות יתירה, יצאה לאור בהוצאה לאור היוקרתית
הצרפתית : Editions Honoré Champion, Sorbonne Paris IV .


מחקר היסטורי זה עוסק במעמד האליטה הרבנית האלג'ירית בזיקה לארץ ישראל ובארץ
ישראל והתמודדויותיהם עם אתגרי המודרנה: המשפחה היהודית ושאלות מגדר. עבודת
מחקר זו עוסקת בסוגיות היסטוריוגראפיות רגישות כמו מעמדו של 'הראשון לציון' בארץ
ישראל, תרומתם היישובית של יהודי אלג'יריה והדיאלקטיקה שבסוגיה יישוב ישן-יישוב
חדש; עולם השד"רות בעת החדשה; מקומה החדש של ארץ ישראל בתודעת אליטות
שנדחקו לקרן זווית ונתרוקנו מסמכויותיהן; יחסי הגומלין בין האוכלוסייה המוסלמית
והיהודית לאור היחסים המיוחדים שבין עבדל קאדר מנהיג המרד האלג'ירי והרב שמואל
עבו קונסול צרפת בגליל, על רקע של מפעלי התיישבות וגאולת קרקעות.

ההיסטוריוגרפיה הצרפתית, שעד כה הייתה הדומיננטית בחקר יהודי אלג'יריה,
וההיסטוריוגרפיה העברית, המתחקה אחר מאווייה הפנימיים של הקהילה ואורחותיה, תוך
בחינה וחילוץ פרספקטיבה פנימית של חקר הקהילה, אינן מקבילות אלא מעשירות
ומרחיבות את התמונה ההיסטורית המורכבת. ההיסטוריוגרפיה העברית, המהווה החידוש
המחקרי המובהק שלי, משלימה ומפרה את ההיסטוריוגרפיה הקלאסית.
זכיתי להיות בין מקימי מכון גיא ינשא לחקר יהודי אלג'יריה ) 1985 (, המכון על שם הרב
יוסף גנאסיא זצ"ל. באמצעותו יזמתי כמה ימי עיון וכנסים מחקריים באוניברסיטת בן
גוריון ומכון בן צבי. מלבד זאת, השתתפתי בכנסים וימי עיון באוניברסיטאות פאריס, בר
אילן, בן גוריון, העברית ומכון בן צבי. )ראה קורות חיים(. הוזמנתי בשנת תשס"ז להרצאת
אורח באוניברסיטת סורבון בפריס, לרגל צאת ספרי. התקיים באותה שנה כנס מחקרי בן
יום לכבוד ספרי.


בספריי ובמאמריי פרסתי שורה מגוונת של מחקרים היסטוריים חברתיים, מגדריים
ואינטלקטואליים, המציגים דפוסים מקוריים של התמודדות של אישים ומנהיגים עם העידן
המודרני – בצפון אפריקה, בצרפת ובארץ ישראל. פרסמתי מחקר ייחודי על קורות תנועת
הנוער "שרל נוער" במרוקו השופך אור על החינוך הבלתי פורמאלי בה, על תרומתה הסגולית
לשיקום החברה הנחשלת ב"מלאח" של קזבלנקה, ושילוב חניכיה בפעילות החשאית
הישראלית בצפון אפריקה )העפלה והגנה עצמית – המוסד לעלייה ב' ושלוחת המוסד,
"המסגרת").


התמחותי בתולדות יהודי צרפת ותולדות חכמת ישראל בצרפת במאות הי"ט והכ' כוללת
את חקר האסכולה הפאריסאית לחכמת ישראל ( 1946-1967 ), בדגש על דמותו ההיסטורית
ודיוקנו האינטלקטואלי של הרב יהודה ליאון אשכנזי – מניטו, כמקובל צפון אפריקאי וחניך
האוניברסיטאות הצרפתיות באלג'יר ובפאריס, שגילם מנהיגות צפון אפריקאית לנוכח
התמודדויות גורליות של העם היהודי לאחר השואה והתקומה, במרחב ים תיכוני שבציר
צפון אפריקה-צרפת ישראל. מחקרי עבריות ומעבר לה, יצא לאור בתשע"ט.
החילותי בכתיבת מחקר היסטורי והיסטוריוגרפי חדש הדן בשורשי השואה והתקומה והתרחשותן
בארצות הנצרות והאסלאם, תוך דיון משווה בין תפוצות ישראל )המאות ט" ז-כ'(. דנתי בכך
בשישה כנסים בינלאומיים בעשור האחרון )קונגרס עולמי למדעי היהדות תשס"ט, מכללת
אפרתה תשע"ז, קונגרס עולמי למדעי היהדות תשע"ז, מכללת אורות תשע"ח, פורטוגל תשע"ט,
אוניברסיטת בן גוריון ומכון בן צבי, תש"פ( והגשתי בעקבותיהם מאמרים לשיפוט. כמו כן שולבו
ממצאיהם בספריי השונים.


השתתפתי ב- 65 כנסים מחקריים, לרבות השתתפות בקבוצת מחקר במכון ון ליר ירושלים
(במרוצת שנת תשס"ט).
פעילותי המחקרית והציבורית, בחקר ובהנחלת מורשת יהדות צפון אפריקה זיכו אותי בשני
פרסים למחקר ויצירה: פרס עמינוח, תשנ"ט ופרס גאון, תשע"ג.

 

חזון מחקרי. הפעילות המחקרית העתידית שלי בע"ה תנותב לכמה אפיקים:
א. אמשיך לפתח את הנרטיב הפנים קהילתי והאוריאנטאלי, לצד הנרטיב הקולוניאלי;
ב. אמשיך לפתח את המגמה ההיסטוריוגראפית העברית בכתיבת היסטוריה חברתית
ואינטלקטואלית של יהודי צרפת וצפון אפריקה;
ג. אמשיך לעסוק בתולדות דיוקן המנהיגות היהודית הצפון אפריקאית, רבנית
כחילונית, על אדמת צפון אפריקה וברחבי הפזורה היהודית.
ד. אמשיך לחשוף ארכיונים בעלי אופי אזורי ואדון ביחסי הגומלין שבין הפריפריה
למרכז, לרבות ארכיונים ערביים על אדמת צפון אפריקה.
ה. אקיים דיון היסטורי, במטוטלת היחס למדעי היהדות, באסכולות השונות לחכמת
ישראל: ברלין, ירושלים ופאריס.
ו. אמשיך בדיון מעמיק אודות שורשי השואה והתקומה והתרחשותן בארצות הנצרות
והאסלאם, תוך דיון משווה בין תפוצות ישראל (המאות ט"ז-כ').

פרסומים

לרשימת הפרסומים של ד"ר יוסף שרביט לחץ על הקישור 

בס"ד

א. ספרים שפיטים :
1
. י' שרביט, הנוער בעלייה, תולדות תנועת הנוער "שרל נטר" במרוקו ( 1956-1929 ,)
משרד הביטחון, תשס"ד. ( 230 עמודים).

2. Y. Charvit, La France, l’élite rabbinique d’Algérie et la Terre Sainte au XIXème siècle – Tradition et Modernité, Honoré Champion – Sorbonne Paris IV, Paris, 2005. (461 pages).


3
. י' שרביט, עבריות ומעבר לה – דיוקן אינטלקטואלי של הרב י. ל. אשכנזי )מניטו(,
אדרא, תל אביב, תשע"ט. ( 300 עמודים).
4. Y. Charvit, Les Juifs d’Algérie: Historiographie, Méthodologie, Tradition et Modernité (1750-1914), Editions Universitaires Européennes, Sarrebruck, 2019 (200 pages).


ב. מאמרים בכתבי-עת שפיטים:
1 . י' שרביט, "זהות ותולדות – מורשתו התרבותית של הרב יהודה לאון אשכנזי )"מניטו"(",
פעמים, 91 (תשס"ב), עמ' 122-105 (דירוג A .)
2. Y. Charvit, “Le destin de deux Maghrébins au Levant: L’Émir Abd el Kader et le Rabbin Chmouel Abbo”, Perspectives, Revue de l’Université Hébraïque de Jérusalem, 9 (2002), pp. 158-169.
3. י' שרביט, "החינוך היהודי בקונסטנטין (אלג'יריה) בעידן של תמורות 1837-1939 ", מאיר
בניהו (עורך), אסופות – ספר שנה למדעי היהדות, י"ד ( תׁשס"ב), עמ' שט"ו-שנ"ו .
4 . י' שרביט, "צרפת בגליל במאה התשע-עשרה: על פי התכתובת הקונסולרית של משפחת עבו",
קתדרה, 108 (תמוז תשס"ג), עמ' 104-75
5. Y. Charvit, “L’élite rabbinique d’Eretz Israël et celle d’Algérie – Correspondance et consultations”, Revue des Etudes Juives, 166/3-4 (2007), pp. 493-522.
6 . י' שרביט, "ראשית הרפואה המודרנית בחברון וחלקם של יהודי אלג'יריה בהקמת הקומה
הראשונה של בית הדסה – חברון - תרנ"ג", ירושלים וארץ ישראל, 6 (תשס"ח), עמ' 104-89 .
7. Y. Charvit, “From Monologues to Possible Dialogue, Judaism’s Attitude towards Christianity According to the Philosophy of R. Yéhouda Léon Askénazi (Manitou)”, in Interaction between Judaism and Christianity in History, Religion, Art, and Literature, Jewish and Christian Perspectives Series, Volume 17, Leiden • Boston, Brill, 2008, p. 319-336.

8 . י' שרביט, "הראשון לציון הרב יעקב משה עייאש: לבחינה מחודשת של כהונת הראשון
לציון בירושלים בשני העשורים הראשונים של המאה התשע עשרה", קתדרה, 141 (תמוז
תשע"א), עמ' 74-53 .


9. Y. Charvit, "La première guerre mondiale et le Yishouv. (avec notes sur les Juifs d'Algérie).", Tsafon – Revue d'études juives du Nord, 67 (2014), pp. 125-142.


10. Y. Charvit, "Un nouvel examen du 'Procès public' des Juifs d'Algérie à Jérusalem (1963), sur fond d'immigration massive en France, face à l'immigration restreinte en Israël (1962)", Pardès, 56 (2015), pp. 285-294.


11 . י' שרביט, "הרב יעקב מאיר בשליחות מיוחדת ודחיית קיצו של מוסד השד"רות
באלג'יריה", פעמים, 143-142 (תשע"ו), עמ' 142-125 .
12 . י' שרביט, "חכמת ישראל בצרפת במאה העשרים בפריזמת הרב י.ל. אשכנזי – בין ברלין
לירושלים", מדעי היהדות, 51 (תשע"ו), עמ' 155-131 . (דירוג A .)
13. Y. Charvit, "To Embrace or to Evade? The Jewish Woman in Algeria Confronts Modernity" Women in Judaism – A Multisciplinary Journal, 12/2, (2016), pp. 1-29.
14. Y. Charvit, "Rabbi Maurice Eisenbeth: The Pioneer of Sephardi Onomastics" Cadernos de Estudos Sefarditas, 17 (2017), pp. 11-25.
15 . י' שרביט, "השותפות ההיסטורית בין חכמי אלג'יריה וארץ ישראל, בעידן של תמורות ) 1962-1830 (", לבי במזרח, א (תשע"ט), עמ' 322-295 .
ג. מאמרים בכתב י -עת שפיטים, שנתקבלו לפרסום :
16 . י' שרביט, "פזורות ישראל במשנתו של הרב י.ל. אשכנזי (מניטו): מפגש בין תפוצתי בבית
המדרש 'אורסאי' בפאריס, 1946-1970 ", התקבל לכתב עת לבי במזרח, ג (תש"פ).
17. Y. Charvit, "Le thème fondateur des engendrements: Léon Y. Askénazi )Manitou)
face à l'Histoire", Revue des Etudes Juives (2020).


ד. פרקים בספרים שפיטים :
18. Y. Charvit, “La tradition rabbinique d’Algérie face au processus d’émancipation” in Shmuel Trigano (éd), L’identité des Juifs d’Algérie, une expérience originale de la modernité, Editions du Nadir, Paris, 2003, pp.95-105.
19 . י' שרביט, "הרב יוסף גנאסיא – דיוקנו של מנהיג רוחני באלג'יריה הצרפתית ( 1879-1962 ,)
משה אורפלי ואפרים חזן (עורכים), בתוך: התחדשות ומסורת, יצירה, הנהגה ותהליכי תרבות
ביהדות צפון אפריקה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ה, עמ' 96-89 .
20 . י' שרביט, "הנצרות והאסלאם בהגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי ('מניטו'): דברי הימים
ואחרית הימים", דב שוורץ ואריאל גרוס (עורכים), בתוך: על התשובה ועל הגאולה, מנחת שי
לבנימין גרוס, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשס"ח, עמ' 278-257 .
21 . י' שרביט, "רבנים צרפתיים בקהילה היהודית בקונסטנטין (אלג'יריה) – מפגש והתנגשות",
ירון הראל ויוסף הקר (עורכים), בתוך: לא יסור שבט מיהודה, הנהגה, רבנות וקהילה בתולדות
ישראל, מחקרים מוגשים לפרופסור שמעון שוורצפוקס, מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"א, עמ'
366-353 .
22 . י' שרביט, "הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו): גיור, הלכה וזהות", אבינועם רוזנק ודפנה
שרייבר (עורכים), בתוך: פילוסופיה של ההלכה. ההלכה: הקשרים רעיוניים ואידיאולוגיים
גלויים וסמויים, מכון ון ליר והוצאת מאגנס, ירושלים, תשע"ב, עמ' 282-266 .
32. Y. Charvit, “The Moral Problem in Islam and its Resolution According to the Philosophy of Rabbi Yéhouda Léon Askénazi (Manitou)” in Bernard Dov Cooperman & Zvi Zohar (Eds), Jews and Muslims in the Islamic World, Studies and Texts in Jewish History and Culture 21, University Press of Maryland, 2013, pp. 145-158.
24 . י' שרביט, "ייחודו של הרב אשכנזי, בקרב הוגי האסכולה הפריזאית למחשבת ישראל", אריק
ה' כהן (עורך), בתוך: יהדות צרפת בין ייחודיות לאוניברסליות בעת החדשה ובזמננו, הוצאת
אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה, עמ' 211-228 .
ה. פרקים בספרים שפיטים, שנתקבלו לפרסום:
25 . י' שרביט, "לשאלת צומות החורבן לאחר עצמאות ישראל – הרב עוזיאל וחכמי אלג'יריה
(תש"ט- 1949 )", התקבל לספר היובל לכבוד פרופ' צבי זוהר, תשפ"א הוצאת אוניברסיטת בר
אילן או הוצאת כרמל.


ו. בקורות ספרים, מחקרים המקובלים בתחום וספרי עיון:
1 . י' שרביט, "אל-כהינה: הערות והארות על הרומן ההיסטורי של דידיה נבות ) Didier Nebot, La Kahéna, reine d’Ifrikia, Editions Anne Carrière, Paris, 1998 (", פעמים, 108 (תשס"ז),
עמ' 164-161 .
2. Y. Charvit, Book reviews: “Jewish Identity and Modern Philantropy: Dominique Jarassé, Osiris Mécène Juif nationaliste français, Editions Esthétiques du Divers, 2008”, Ars Judaica, The Bar-Ilan Journal of Jewish Art, 6 (2010), pp. 147-149.
3. עשרים ושישה ערכים ב- Encyclopedia of Jews in the Islamic World (EJIW) בעריכת
הפרופ' נועם סטילמן )אוניברסיטת אוקלהומה(, Brill , 2010 .

1 . שני פרקים אודות החינוך היהודית והיצירה הרבנית בספר: חיים סעדון (עורך),
אלג'יריה, קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים, מכון בן צבי,
ירושלים, תשע"ב.

2 . י' שרביט, "חכמי אלג'יריה וארץ ישראל 1750-1914 ", משה חלמיש, משה עמאר,
מוריס רומני (עורכים), בתוך: יהודי אלג'יריה ולוב, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשע"ד, עמ'
126-108 .

3 . י' שרביט, "הרב קוק ומאורעות תרפ"ט", סיני – ירחון לתורה ולמדעי
היהדות, צ"ז (תשמ"ה), עמ' קנ"ג-קפ"ה (נדפס מחדש בתוך: זכרון ראי"ה, קובץ מאמרים במשנת
הרב קוק עם מלאת חמישים שנה להסתלקותו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ה, ע"ע קנ"ג-
קפ"ה)

4 . י' שרביט, "הרברט פאגני – אמן ויהודי באירופה במחצית השנייה של המאה
העשרים", צ. עוקשי, ס. רוזמרין, י. רוזנסון )עורכים(, בתוך: במשעולי עבר יהודי,
מחקרים וזכרונות, לכבודו של ד"ר צבי גסטוירט, ירושלים, תשס"ו, עמ' 516-509 .

5 . י' שרביט, "קהילת יהודי אלג'יריה ומדינת ישראל – תש"ח-תשנ"ח", אבשלום מזרחי ואהרון
בן דוד (עורכים), בתוך: עד ו ת – עדוּת לישראל, גלות, עליות, קליטה, תרומה ומיזוג, נתניה,
תשס"א, עמ' 105-53 .
9 . י' שרביט, "קולט אבולקר-מוסקט, מהמחתרת היהודית באלג'יריה ועד הרפואה הטבעית
בישראל", על הזיכרון, דרך אפרתה, י"ג (תש"ע), עמ' 343-352 .
01. Y. Charvit, Elite Rabbinique d'Algérie et Modernisation, Editions Gaï Yinassé, Jérusalem, 1995 (223 pages).
11. Y. Charvit, Le Judaïsme Algérien - Refléxions, Editions Eliner, Jérusalem, 1997, 2001 (550 pages).
12 . י' שרביט, לשוח בשדה, שיחות עם הוגה הדעות, המחנך, הסופר, המשורר, המחזאי
והדיפלומט יצחק מאיר, ראובן מס, ירושלים, תשס"ט ( 264 עמודים).
13 . י' שרביט, יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי, 1962-1830 , אוניברסיטה המשודרת, משרד
הביטחון, תל אביב, תש"ע. (204 עמודים).
14 . י' שרביט, שני מאמרים יראו אור בספר ציונות מזרחי ת -מסורתית, ידיעות אחרונות: א .
"השיבה לרעיון המשיחי הנורמטיבי ובבואתו הציונות – מתודולוגיה והיסטוריוגרפיה"; ב.
"משנתו הציונית והמדינית של הרב י.ל. אשכנזי-מניטו".


הרצאות בכנסים מדעיי ם PAPERS PRESENTED AT SCIENTIFIC CONFERENCES
א. הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשנ"ד :
'החינוך היהודי בקונסטנטין בעידן של תמורות – 1837-1939 '
ב. כנס חוקרים מכון בן צבי, תשנ"ז :
'מעמדה החדש של ארץ ישראל בעיני האליטות הרבניות באלג'יריה בעת החדשה'
ג. כנס חוקרים בינלאומי, משגב ירושלים, תשנ"ז :
'היסטוריוגרפיה צרפתית והיסטוריוגרפיה עברית בחקר יהודי אלג'יריה'
ד. הקונגרס הבינלאומי למדעי היהדות, תשנ"ז :
'האליטה הרבנית האלג'יראית אל נוכח המודרנה, במאה הי"ט'
ה. יום עיון מרכז אליש ר -אונ יברסיטת בן גוריון (בשיתוף עם מכון גיא ינשא), תשנ"ח :
'פעילות חשאית ישראלית על אדמת אלג'יריה'
ו. כנס חוקרים מכון בן צבי (בשיתוף עם מכון גיא ינשא), תש"ס :
'מורשתו התרבותית של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)'
ז. כנס חוקרים בינלאומי בפאריס, מארגן הכנס, פרופ' שמואל טריגאנו, תש"ס :
‘La tradition rabbinique d’Algérie face au processus d’émancipation’
ח. כנס חוקרים בין לאומי, אוניברסיטת בר אילן, 'יצירה והנהגה ביהדות צפון אפריקה וספרד –
סובלנות, פתיחות וסגירות', תש"ס: 'הרב יוסף גנאסיא – דיוקנו של מנהיג רוחני באלג'יריה
הצרפתית'.
ט. קונגרס הבין לאומי למדעי היהדות תשס"א :
'צרפת בגליל במאה הי"ט : על פי הארכיון הקונסולארי של משפחת עבו'
י. כנס חוקרים "יהדות אלג'יריה – זהות ומורשת", אוניברסיטת בר אילן, חנוכה תשס"ב :
'יחס בית דינו של הרב חיים דוד שלמה זוראפה לעדה הספרדית בארץ ישראל – בשלהי התקופה
העות'מאנית באלג'יריה (1824 ): ימיה האחרונים של האוטונומיה היהודית באלג'יריה'.
י"א. כנס חוקרים על "אישה במזרח א ישה ממזרח; עבר והווה", אוניברסיטת בר אילן, 7.3.2002 :
'נתיבה הבלתי שגרתי של קולט אבולקר-מוסקט: מהמחתרת היהודית באלג'יריה עד עיסוקה
ברפואה טבעית בישראל – בין מסורת למודרנה, בין ציונות לצרפתיות'.
י"ב. כנס חוקרים על "אוריינטליזם וחינוך: יהודים מזרחיים וספרדים בישראל ובתפוצות,
5.5.2002 :
יו"ר מושב: יהודי ספרד והמזרח בשואה.
י"ג. כנס באוניברסיטת בר אילן "זהות ומורשת - 40 שנה ליציא ה מאלג'יריה", דצמבר 2002 :
'מארץ האיים לארץ ישראל: יהודי אלג'יריה ומדינת ישראל ביובל הראשון לקיומה'
י"ד. כנס באוניברסיטת בר אילן במרץ 2003 על האישה וההגירה :
'האישה היהודייה באלג'יריה בעת החדשה, על פי הספרות המחקרית והספרות הרבנית – מגמות
סותרות ומשלימות'.
ט"ו. כנס בינ"ל על יהדות מרוקו באוניברסיטת בר אילן כ" ז-כ"ח אייר תשס"ד :
'אגודת 'שרל נטר' במרוקו – כמרכז להפצת תרבות תורנית ועברית במרוקו (1930-1956 ')
ט"ז. כנס על יהדות אלג'יריה, מרכז דהן, אוניברסיטת בר אילן, שבט תשס"ה :
לאחר סקירה על תולדות חייו של הרב אשכנזי הנחיתי פנל על 'מנהיגותו הרוחנית של הרב
יהודא ליאון אשכנזי'.
י"ז. כנס העולמי של הקהילה היהודית קונסטנטין, מרץ 2005 , אני המנהל האקדמי של הקונגרס :
'תרומת יהודי קונסטנטין למדינת ישראל'
י"ח. קונגרס העולמי למדעי היהדות קי ץ , תשס"ה :
'המשכיל העברי הרב יצחק מרעלי ) Moral)( 1867-1952), במפנה המאות י"ט-כ', באלג'יריה –
על פי ארכיון שטרם נחקר" (הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי - P.55 .')
י"ט. כנס ה- 15 של מכללת יהודה ושומרון, תשס"ה :
'הקומה הראשונה של בית הדסה בחברון - תרנ"ג : זיקת יהודי אלג'יריה לחברון'
כ'. כנס הבינלאומי על יהדות צרפת, אוניברסיטת בר אילן, מאי 2006 :
'התרומה הייחודית של הרב יהודא ליאון אשכנזי ('מניטו') לאסכולה הפריסאית למחשבת ישראל'
כ"א. הקונגרס האירופאי למדעי היהדות במוסקבה, קיץ תשס"ו :
‘Rabbinic Literature as a Historical Source for Modern Era Research – Algerian Jewry as a Case Study’
כ"ב. נערך לכנס בינלאומי על משנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי )מניטו(. אני יוזם הכנס
ובוועדה המארגנת, חנוכה תשס" ז- 2006 :
'תרבויות במאבק על הבכורה, במשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי )מניטו('
כ"ג. כנס בינלאומי "אידיאולוגיה והלכה" בון ליר האוניברסיטה העברית, ירושלים דצמבר 2006 :
'יחסו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) להלכה בכלל ולשאלת הגיור בפרט – הלכה וזהות'.
כ"ד. כנס בינלאומי "נצרות ויהדות", אוניברסיטת בר אילן, ינואר 2007 :
Jewish-Christian Dialogue According to the Philosophy of Rabbi Yehouda Leon Askenazi (“Manitou”) (1922-1996)
כ"ה. מוזמן לאוניברסיטת סורבון (פאריס IV ), ע ל-ידי הפרופסורים טולה ופנטון, ב - 13.3.07 ,
לשאת הרצאה על ספרי :
La France, l’élite rabbinique d’Algérie et la Terre Sainte au XIXème siècle – Tradition et Modernité, Honoré Champion – Sorbonne Paris IV, Paris, 2005
כ"ו. כנס הבינלאומי 'השם היהודי' קיץ תשס"ז אוניברסיטת בר אילן, יוני 2007 :
'הרב מוריס אייזנבט, רב ראשי באלג'יריה ( 1958-1928 ) – ראשון חוקרי השם היהודי בצפון-
אפריקה '
כ"ז. כנס בעקבות ספרי ול זכר הפרופ' אנדרה שוראקי ז"ל, במכון בן צבי כסליו תשס"ח, נובמבר
2007 :
La France, l’élite rabbinique d’Algérie et la Terre Sainte au XIXème siècle – Tradition et Modernité, Honoré Champion – Sorbonne Paris IV, Paris, 2005
כ"ח. כנס בינלאומי, בעקבות ספרו של הפרופ' שמואל טריגנו, במכון בן צבי, טבת תשס"ח,
דצמבר 2007 :
'יעמדו יחדיו – לבחינת המנהיגות הרב תחומית שבפזורה הספרדית'
כ"ט. כנס חוקרים במדעי היהדות, לאומיות, הנהגה ורבנות : בעקבי הראשון לציון יעקב מאיר,
יוני 2008
'דחיית קיצו של מוסד השד"רות באלג'יריה בעטיו של הרב יעקב מאיר'
ל'. הקונגרס העולמי למדעי היהדות החמישה עשר ירושלים, קיץ תשס"ט :
'השואה והתקומה בהגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי )מניטו('
ל"א. כנס מחקרי על אודות תנועות הנוער בצפון אפריקה, מרכז דהאן, אוניברסיטת בר אילן, אלול
תשס"ט :
'תנועת שרל נטר בין הממסד הקהילתי לממסד הציוני-חלוצי'.
ל"ב. במרוצת שנת תשס"ט, השתתפות בקבוצת מחקר במכון ון ליר ירושלים, בראשות ד"ר
אבינועם רוזנק: "ההלכה כהתרחשות".
ל"ג. כנס לציון 40 שנות עלייה מצרפת, מרכז דהאן אוניברסיטת בר אילן, 28.12.09 : יו"ר מושב:
עולם הספרות והרוח
ל"ד. כינוס בינלאומ י "יהדות המגרב וצרפת מסורות ותמורות, ט" ו-י"ח בתמוז תש"ע 27-30 ביוני
2010 , האוניברסיטה של פאריס, סורבון :
‘L’attitude plurivoque des Juifs d’Algérie à l’égard de la Puissance française, 1830-1962’.
ל"ה. הכנס בינ"ל הרביעי בתחום הפילוסופיה של הה לכה – הלכה כהתרחשות, כ" א -כ"ב בטבת
תשע"א 28-29 בדצמבר 2010 , מכון ון ליר והאוניברסיטה העברית, ירושלים :
'ההומור של הרב יהודא ליאון אשכנזי )מניטו(: חוט שני בדרכו כמחנך, כרב ומנהיג רוחני'.
ל"ו. הכנס הבינ"ל שנושאו "היהודים באיטליה: תרומתם ליצירה התרבותית היה ודית
ולהפצתה", ו -' אלול תשע"א 5-9.9.11 , שלוחת אוניברסיטת בולוניה, ברוונה :
'השראת הרב אליהו בן אמוזג, מליוורנו, על הרב אשכנזי )מניטו( בשאיפה להבניית חכמת
ישראל במיטבה'.
ל"ז. כנס אקדמי בינ"ל: "הקיץ הנורא ההוא – 70 שנה להשמדת הקהילות היהודיות בערי השדה
בלי טא", כ"ז מרחשוון תשע"ב ) 24.11.11 (, מכללה האקדמית אפרתה, מרכז השואה והנצחתה,
מרכז למחקר וחינוך "מירושלים לליטא", ירושלים:
יו"ר המושב: "יהודי ליטא בצל הגזרות".
ל"ח. יום עיון לרגל הופעת כרך "אלג'יריה" בסדרה "קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה
והעשרים": "מבט על אלג'יריה ויהודיה, במלאת 50 שנה לעצמאות אלג'יריה" ל' שבט תשע"ב
( 23.2.12 ), מכון בן צבי ירושלים :
'מה באמת חשבו יהודי אלג'יריה על המעצמה ועל התרבות הצרפתית? – מלחמה ושלום נוסח
אלג'יריה'.
ל"ט. יום עיון: דמויות ומנהיגים בקהילת יהודי אלג'יריה. י"ד סיון תשע"ב ) 4.6.2012 (. מרכז
דהן, אוניברסיטת בר אילן :
'הרב יהודא ליאון אשכנזי, לנוכח הישגי חכמת ישראל – פאריס, ברלין וירושלים'
מ. כנס בינלאומי: חמישים שנה לעצמאות אלג'יריה . אוניברסיטת בר אילן , ד' טבת תשע"ג
( 17.3.2012 )
יו"ר המושב: אלג'יריה: מאפייני פנים וחוץ מאז העצמאות.
מ"א. כנס בינלאומי: מגעים בין דתיים ביצירה התרבותית: יהודים, נוצרים, מוסלמי ם, י"ג-י"ד
טבת תשע"ג ) 26-27.12.12 (. האוניברסיטה הפתוחה :
'השיח הבין-תרבותי המחויב בין בני משפחת אברהם – מסה ומעש של הרב יהודה ליאון אשכנזי
)מניטו('
מ"ב. הכנס בינלאומי השנתי השני של המחלקה לתולדות ישראל אוניברסיטת בר אילן, כ"ז -כ"ח
סיון תשע"ג ) 5-6.6.13 (: היסטוריה כלכלית של היהודים במשך הדורות: מקורות, מטודולוגיה,
נרטיבים:
'כלכלה ולאומנות במסגרות קולוניאליות: יהודי קונסטנטין )אלג'יריה(, 1934 .'
מ"ג. יום עיון על "המ דרש וחינוך", מכללת אפרתה, א' תמוז תשע"ג ) 9.6.13 : )
'הצופן ההיסטורי שבמדרש ובמסורת הנבואית'.
מ"ד. הקונגרס העולמי השישה עשר למדעי היהדות, כ"א -כ"ה אב תשע"ג ) 28.7-1.8.2013 . )
'חכמת ישראל בצרפת במאה עשרים – בין ברלין לירושלים'.
מ"ה. כנס הרב עוזיאל, הפקולטה למ שפטים אוניברסיטת בר אילן, ט" ז-י"ח מר חשוון תשע"ד
( 20-22.10.13 )
'לשאלת צומות החורבן לאחר עצמאות ישראל: הרב עוזיאל וחכמי טורקיה ואלג'יריה )תש"ט-
1949 .)
מ"ו. הכנס הבינלאומי השנתי השלישי של המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, אוניברסיט ת
בר אילן – רבנים ראשיי ם: בין מנהיגות דתית למנהיגות פוליטית. לציון 75 שנים לפטירת הראשון
לציון הרב יעקב מאיר זצ"ל. י' סיון תשע"ד ) 8.6.2014 :)
'יהודי מזרח אירופאי באלג'יר – דפוס פעילותו הרבנית של הרב אברהם משה פינגרהוט( 1909-1962), באלג'יר הצרפתית ( 1936-1962 .')
מ " ז. כנס בינלאומ י "כל ישראל ערבים זה לזה" סולידריות יהודית בתקופת השואה, יד ושם, 15-18.12.14 :
'זהות וסולידריות: גוונים ומגמות של סולידריות בקרב יהודי אלג'יריה'
מ"ח. "עולם מתהפך". מלחמת העולם הראשונה והשלכותיה על העולם היהודי, מכללת אפרתה,
ז' באדר תשע"ה ) 26.2.15 : )
'יהודי אלג'יריה בחזית הדרדנלים במלחמת העולם הראשונה – שיאם של אמנציפציה
ופטריוטיזם צרפתיים'
מ"ט. ציונות חלוצית בתפוצות: תנועות נוער בחו"ל לאחר הקמת המדינה, המכון לחקר הציונות
וישראל, אוניברסיטת תל אביב, ט"ו בשבט תשע"ו ) 25.1.16 : )
'תנועת הנוער 'שרל נטר', במרוקו – פעילות חברתית ותרבותית: בין הקהילתי לציוני-חלוצי'
נ. כנס פרדס. כנס אקדמי שנתי במכללת ירושלים. פרי מגדים מן היצירה היהודית לדורותיה:
הגות ואמנות, הלכה וחיים – טיול בפרדס ושיח תרבותי, מכללת ירושלים, ב' אדר א' תשע"ו
( 11.2.16 : )
'ישיבות ולמדנות יהודית בעידן של תמורות – אלג'יריה הצרפתית, 1830-1962 .'
נ"א. ציונות בין ר יאליזציה לגאולה. מכללת אפרתה. ג ' -ד' באדר תשע"ז ) 2.3.2017-1 :)
'הסינדרום השבתאי וחותמו על חקר הרעיון המשיחי והציונות'
נ"ב. 120 שנה לקונגרס הציוני. הפעילות הציונית בארצות ערב והמזרח. מ רכז דהאן אוניברסיטת
בר אילן. כ"ג אדר תשע"ז ) 21.3.2017 : )
'תנועות הנוער הקהילתיות והחלוציות באלג'יריה'
נ"ג. לבי במזרח. כנס בינלאומי – חכמי המזרח בדורות האחרונים. מכללת אורות ישראל. י"ד
אייר תשע"ז ) 10.5.2017 :)
'השותפות ההיסטורית שבין חכמי אלג'יריה וחכמי ארץ ישראל, בעידן של תמורות'.
נ"ד. הקונגרס העולמי ה - 17 למדעי היהדות. האוניברסיטה העברית, י"ז מנחם אב תשע"ז
( 9.8.2017 (: יו"ר המושב – נתיבים בציונות המוקדמת חלק ב'; מרצה :
"'אתם נולדתם ציונים' )נחום סוקולוב(: עיון בשורשי הציונות המובנית בפזורה הספרדית".
נ "ה. כנס מרכז דהן המזרוחניקים והמזרחים: הציונות הדתית ויהודי ארצות האסלא ם, ז' טבת
תשע"ח ) 25.12.2017 : )
"הרב י.ל. אשכנזי )מניטו( ויחסו למרכז הרב ולמפד"ל: בין 'הלכות מדינה' ו'ספרדיות אוטנטית'".
נ"ו. 70 שנות מדינה – חינוך, יהדות וחברה. כנס אקדמי, מכללת אפרתה, ז' אדר תשע"ח
( 22.2.2018 : )
"בחינה מחודשת של המשפט הציבורי של יהודי אלג'יריה ( 1963 ( לנוכח העליות הגדולות
מארצות האסלאם ) 1948-1970 .")
נ " ז. ילדים וילדות בקהילות היהודיות שבארצות האסלאם והפזורה הספרדית. ו' ניסן תשע"ח
( 22.3.18 (. מכון בן צבי, ירושלים:
"מעטים הם הספרים על תנועות נוער יהודיות בעולם היהודי בכלל ובצפון אפריקה בפרט." )ד"ר
דוד כהן ז"ל(.
נ " ח. לבי במזרח. כנס בינלאומי – יהדות ארצות האסלאם – השיבה למדינת ישראל. שנה שנייה.
מכללת אורות ישראל. כ"ד אייר תשע"ח ) 9.5.2018 :)
"בין הרעיון המשיחי הנורמטיבי וזה הכאוטי – ההשלכות ההיסטוריוגרפיות, בחקר הציונות
ותקומת ישראל".
נ " ט. יהודי פורטוגל והתפוצה היהודית ספרדי ת -פורטוגלית. כנס בינלאומי בפורטוגל, י"ד -ט"ו,
י"ט תמוז תשע"ח ) 27-28.6.19 , 2.7.18 ( מרכז דהאן ואוניברסיטאות ליסבון ופורטו:
"מדונה גרציה עד מרקו יוסף ברוך: מהרעיון המשיחי הנורמטיבי עד לבבואתו, הציונות".
ס. כנס לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב. אוניברסיטת בר אילן מרכז דהאן
ומכון בן צבי, י"ט כסליו תשע"ט ) 27.11.18 :)
"עלייה והתיישבות של יהודי ארצות ערב"
ס"א. לבי במזרח. כנס בינלאומי – הקשרים בין יהדות ספרד ליהדות אשכנז בעת החדשה.
המכללה האקדמית אורות ישראל, כ"ד אייר תשע"ט ) 29.5.19 : )
"מפגש בין תפוצתי בבית המדרש 'אורסאי' בפאריס 1946-1970 "
ס"ב. נשות הספר: פעילות אינטלקטואלית וכתיבה בקרב נשים יהודיות בארצות האסלאם. סדנת
מחקר בינלאומית, כ"א סיוון תשע"ט ) 24.6.19 (, מכון בן צבי, ירושלים:
"קולט אבולקר – הכוהנת הגדולה של הדמיון המודרך. מסורות משפחתיות ומקורות היניקה
מתוך הלמדנות היהודית"
ס"ג. הכנס בינלאומי הראשון לחקר החסידות. החוויה החסידית – ספר, סיפור וניגון, הקתדרה
לחקר החסידות, אוניברסיטת ב ר אילן, בשיתוף מרכזי מחקר בעולם, ה' בתמוז תשע"ט ) 8.7.19 : )
"תרומתו הייחודית של אלי ויזל לסיפור החסידי – בין שואה לתקומה, בין למדנות יהודית
ל ' נשמה יתירה ' ."
ס"ד. כנס בינלאומי לכבוד פרופ' אליאן אמדו לוי ולנסי – פילוסופיה, פסיכואנליזה ומדעי
היהדות, אוניברסיטת בר אילן, המחלקה למחשבת ישראל, ט"ז שבט תש"פ ) 11.2.20 : )
"Etre Juive Séfarade en France face à la Shoah et la Tekouma – Réflexions historiographiques"
ס"ה. כנס בינלאומי אוניברסיטת בן גוריון ומכון בן צבי – "כי שם הייתי אני חיים דר": רב חיים
ויטאל ועולמו לציון 400 שנה לפטירתו ) 1620-2020 (, כ" ו -כ"ז אלול תש"פ ) 15-16.9.20 : )
"פולמוס בין גורי האר"י ויישובו בבית מדרשו של הרב י.ל. אשכנזי-מניטו".

מחקר

   

תחומי התמחות מדעיים

 

1) היסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהדות אגן הים התיכון. 

2) יהדות צפון אפריקה, צרפת וארץ ישראל במאות י"ח-כ' –בדגש על קהילות יהודי אלג'יריה, מרוקו וצרפת ובזיקתן לארץ ישראל ולמדינת ישראל.

3) תולדות חכמת ישראל בצרפת (במאות הי"ט-כ').

 

חזון מחקרי

הפעילות המחקרית העתידית שלי בע"ה תנותב לכמה אפיקים:

  1. אמשיך לפתח את הנרטיב הפנים קהילתי והאוריאנטאלי, לצד הנרטיב הקולוניאלי;
  2. אמשיך לפתח את המגמה ההיסטוריוגראפית העברית בכתיבת היסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהודי צרפת וצפון אפריקה;
  3. אמשיך לעסוק בתולדות דיוקן המנהיגות היהודית הצפון אפריקאית, רבנית כחילונית, על אדמת צפון אפריקה וברחבי הפזורה היהודית. 
  4. אמשיך לחשוף ארכיונים בעלי אופי אזורי ואדון ביחסי הגומלין שבין הפריפריה למרכז, לרבות ארכיונים ערביים על אדמת צפון אפריקה.
  5. אקיים דיון היסטורי, במטוטלת היחס למדעי היהדות, באסכולות השונות לחכמת ישראל: ברלין, ירושלים ופאריס.