פרופ' בן ציון רוזנפלד [אמריטוס]

תחומי עניין מחקריים

מחקריי עוסקים בחברה היהודית בארץ ישראל ובתפוצות בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד ועד התקופה המוסלמית. עם זאת, המחקר שזור בעולם הרומי והביזנטי שבקרבו חיה ופעלה מרבית החברה היהודית, וכן בעולם הפרתי-ססאני שבקרבו פעלו יהודי בבל והמזרח. מגמת המחקר להבין את מכלול ההיבטים ההיסטוריים-חברתיים של נושאי המחקר. על כן, משולבים במחקר מקורות ומחקרים מתחומים מגוונים נוספים ובינתחומיים רחבים ככל האפשר כדי להעשיר את אופק הדיון והתוצאות. 

מקורות המידע הם הספרות היהודית והכללית של התקופה, כגון: ספרות הלניסטית-רומית, נוצרית וביזנטית, מידע גיאוגרפי, ארכיאולוגי, סוציולוגי ותחומים נוספים התורמים להבנת הנושא.  מחקרי מתעניין במיוחד באינטראקציה המורכבת של החברה היהודית עם שלושה גורמים עיקריים:

1. הפנימי - בתוך המרקם המורכב של החברה עצמה.

2. הזיקה ליהדות התפוצות שהייתה פסיפס תרבותי מגוון עקב פיזורה הרב ברחבי "העולם הנושב".

3. עם הסביבה הלא יהודית ותרבותה.

זו אולי הייתה הזיקה המורכבת ביותר עקב היותה עובדה ריאלית שלא ברצונה של החברה היהודית שהיותה בה חברת מיעוט שהושפעה רבות מלחצי סביבת הרוב המכבידה. שכן העולם הלא יהודי הקיף את היהודים בכמה מעגלים, הסביבה הקרובה-החברה השכנה, השלטונות, כגון הרומאים, והאווירה התרבותית האנושית הכללית, כל אלה השפיעו רבות על אופייה וקורותיה של החברה היהודית.

מוקד המחקר שלי הוא האדם, חברתו וסביבתו הטבעית. לכן השתדלתי להבין תופעות פנומנולוגיות פנימיות של החברה היהודית. חלק נכבד ממקורות התקופה הוא ספרות החכמים שטענו להיות האליטה החברתית הרוחנית ונאבקו ליטול חלק מרכזי גם בהנהגה המדינית. על כן עיינתי רבות  במיקומם ובעולמם של החכמים בחברה היהודית לאורך התקופה הנזכרת. כן דנתי בחכמים שפעילותם הייתה חשובה במיוחד על רקע  תקופתם. כגון: רבן גמליאל בדור הראשון שלאחר החורבן.

גם רובדי החברה האחרים משמשים ציר חשוב במאמריי ובספרי על לוד.  הם נדונו מכמה היבטים כגון: מערכת היחסים בחברה, ההנהגה המדינית ובעיקר הנשיאות, מוסדות שהתפתחו בקרבה כמו הפונדק שהיה זר לה ונקלט בתוכה.  חקר צורות המגורים בעיירה היהודית בארץ ישראל כמו השכונה.  ואף נדונו אמונות אנושיות נפוצות כהערצת קדושים וקבריהם.  כל התופעות האנושיות והחברתיות הללו מתרחשות על רקע הסביבה. על כן עסקתי בהרחבה  בחקר תולדות יישובים ואזורים בארץ ישראל, כגון: לוד ואשקלון, או השפלה.

מכלול היבטי המחקר שנזכרו עד כה ייושמו  בצורה המקיפה ביותר בספרי על לוד.  השתדלתי לשלב את כל תחומי המחקר, הספרותי פילולוגי, ההיסטורי, המקורות הקלאסיים והנוצריים, הארכיאולוגיה והסוציולוגיה.  כל אלה חברו עם הניתוח הביקורתי כדי לתאר את מירב ההיבטים של תולדות העיר.

מימד מיוחד מהוה המבוא לתלמוד הירושלמי. מחקר שהוא ראשון מסוגו ויש בו שילוב    אינטרדיסציפלינרי של מחקר הספרות התלמודית  עם המידע ההיסטורי - סוציולוגי  הרלוונטי המסייע להבנת תחום מחקרי קשה זה.

תחום נרחב הוא חקר הכלכלה היהודית בארץ ישראל ודרכי פעילותה על רקע עולם הכלכלה הרומי. בנושא זה עוסק ספרי באנגלית שיצא בהוצאה המכובדת בבריל: לידן, על חקר השווקים בארץ ישראל הרומית (פרסומים, מס' 34). מחקר זה מהוה תרומה גם לחקר היבטים מרכזיים של העולם הרומי. נחקרים מוסדות השוק, המסחר והתפיסה הכלכלית ומקומה בחברת יהודי ארץ ישראל ואף היחס בין בית הכנסת לשוק. ספר זה מהוה המשך למחקרים בתחום זה שפרסמתי במשך כמה שנים (רשימת פרסומים, מס' 25, 29). עתה אני ממשיך בתחום זה לפרש את הרקע הכלכלי המורכב המוצג במקורות חז"ל על רקע הכלכלה בסביבתם ותקופתם. (שם, 39, 41, 43) עבודה זו עתידה לעסוק גם בפרשנות טקסטואלית של פרקי מוקד בנושא זה בספרות חז"ל.           

תחום מחקר אחר היה לספר באנגלית והתקבל אף הוא בהוצאה המכובדת של בריל בליידן ואמור לצאת בשנת 2008. שם הספר בעברית: מרכזי התורה ופעילות חכמים בארץ ישראל בין השנים 70 – 400 (שם, מס' 35). קדמו לו מחקרי ביניים בעברית (רשימת פרסומים, מס’ 21 , 42), המהווים חלק ממנו. הגישה במחקר זה היא היסטורית כמותית בשילוב עם אינטרפרטציה אנתרפולוגית, כשהמטרה היא להבין את היקף פעילותם של החכמים באותה תקופה, מידת מעורבותם בתוך החברה היהודית בארץ, השפעתם על החברה ומערכת הקשרים הפנימית שלהם בעיקר בין המרכזים לפריפריה. למעשה זה איתור מרכזי התורה של החכמים בארץ ישראל והבנת מוקדי פעילותם שהיוו יסוד להשפעתם. למחקר זה יש המשך טבעי מובנה שיעסוק ביתר החכמים שהם למעשה הרוב וינסה לאתר את אתרי פעילותם וחשיבותם בעולם החכמים ובחברה בכללה.

המחקר הנוכחי והעתידי שלי מתפרש על פני תחומים נוספים.  כגון:יחסם של חכמים לחבל חוף הים (רשימת הפרסומים,מס’ 27, 29, 30, 45). במחקר זה שיעובד ויהיה לספר נדונה בהרחבה הזיקה היהודית המורכבת והמשתנה לערים  ההלניסטיות הלא יהודיות ולאזור כולו, מימי הבית השני ועד שלהי תקופת התלמוד. לאחרונה הורחב מחקר זה לכלל הגדרה רחבה של יחסי תרבות היבשה היהודית מול תרבות החוף. על כך אני מרצה בכמה כנסים ומקווה להביאו לכלל גימור בספר.

מחקר נוסף הנמצא בעיצומו עוסק במערכת הקשרים הענפה בין יהודי ארץ ישראל ליהודי התפוצות מלאחר החורבן, ובעיקר בדורות המאוחרים של תקופת התלמוד ולאחריו. המחקר בוחן את מורכבות הקשרים והשלכותיהם הדתיות-תרבותיות ומדיניות על עיצובה של התרבות היהודית בדורות המאוחרים. במסגרת זו נדונים גם בתי הכנסת, שהיוו מרכז לקהילות, בעיקר מהיבטי בעלי התפקידים וחשיבותם וכמה יסודות תרבותיים מתוך אינטראקציה להשפעת הסביבה עליהם, כגון מנהגים, אומנות לבוש ושפה. 

מחקר  מיוחד  נערך עתה, בחינת יחסה של החברה היהודית לטבע ולסביבה. הזיקה ההדוקה של חברה זו לעולם החקלאות גרמה לאינטראקציה מיוחדת שיש לה משמעויות היסטוריות שונות המסייעות להבין את אופייה מהיבט חדש יחסית (רשימת פרסומים, מס' 30).

לבסוף, פניתי לתחום מאתגר נוסף שהוא שילוב בין ההיסטוריה לאומנות. זאת, על רקע תולדות העולם ההלניסטי-הרומי-ביזנטי ובהקשר לתרבות היהודית. המטרה העיקרית לבחון את החומר החזותי ולהתייחס אליו כטקסט היסטורי בסיוע כלים רבים ובשיטות חדשות שפיתחנו, עם תלמידי, על מנת להבין את המצע הסוציו-תרבותי של האומנות. עתה התקבל מאמר גדול בנושא זה הסולל דרך חדשה ובינתחומית בנושאים אלו (מאמרים שהתקבלו, מס' 1). אף זאת, בכל תחומי המחקר שנזכרו נעשים מאמצים להגיע לפרסומי ביניים המקדמים מאד את פיתוח המחקר והשגת המטרות.