להיות אינטלקטואלים, חוקרים ומשפיעים

במשרד החוץ הבינו, אחרי כמה אמירות מביכות ומסוכנות, שהשכלה אקדמית בהיסטוריה של עם ישראל היא הכרחית למעוניינים להצטרף לשורות המשרד. לצד הוראה, הדרישה להיסטוריונים עולה הן ברשויות שלטון והן בחברות עסקיות, והמחלקה לתולדות ישראל וליהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת בר-אילן – הגדולה בתחומה בארץ – מבטיחה ללומדים בה את כל הכלים הדרושים כדי להשתלב בעמדות משפיעות בתחום

אנשים שבוחרים ללמוד היסטוריה, יש להם איכויות של בלשים: הם סקרנים וביקורתיים, שואלים הרבה שאלות, יהפכו כל אבן ולא יתפשרו על ויקיפדיה שתיתן להם תשובה מן המוכן. הם רוצים לגעת בעבר בידיים, להיחשף לפרטי הפרטים ומוכנים להתמודד גם עם סתירות ומורכבות. "אלה האנשים שאנו מזמינים ללמוד אצלנו," אומר פרופ' עמנואל פרידהיים, ראש המחלקה לתולדות ישראל וליהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן. היום, זו המחלקה שמעניקה את החשיפה הרחבה והעשירה ביותר בלימוד ובחקר ההיסטוריה היהודית, בזכות 25 החוקרים והחוקרות שמרכיבים את הסגל הגדול בכל האוניברסיטאות בארץ.

"אנו מלמדים היסטוריה יהודית מהתנ"ך ועד הפלמ"ח – לכל התארים. נוסף על כך, יש לנו מסלול מיוחד לתארים מתקדמים בלבד, שעוסק ביהדות זמננו במאות ה-20 וה-21, מסלול עכשווי ומרתק," אומר פרופ' קימי קפלן, חוקר במחלקה ומי שעמד בראשה בחמש השנים האחרונות. " תחומי העניין המגוונים של חברות וחברי הסגל שלנו מאפשרים לנו לבחון את תולדות ישראל בכל הזירות במערב ובמזרח; באירופה, בארה"ב, בישראל במרחבי המזרח התיכון. ולעשות זאת בקווי חיתוך מגוונים: קהילה ופרטים, חייו של האדם מן היישוב ואלו של מנהיגיו, נשים וגברים, ועוד חיתוכים רבים אחרים."

בכל סוגיה אינטלקטואלית שהסטודנטים והסטודנטיות לומדים, הם עושים זאת מתוך מפגש עם היסטוריון. "אפשר לבנות ארון על פי סרטון הדרכה ביוטיוב, אבל לעבוד עם הנגר בנגרייה, וכך עם ההיסטוריון במעבדה, זו חוויה אחרת לגמרי. כשמרצה פורש מפות, מצביע על רחובות, מראה מסמכים שכתבו דמויות ומוסדות בקהילה, אפשר ממש להרגיש את הדופק של הקהילה. בזכות המפגש הבלתי אמצעי עם חומרים היסטוריים, הדיון והוויכוחים עם החברים בפרשנויות שונות לאותו מסמך – נוצרת דינמיקה מיוחדת, מצטיירת תמונה עמוקה ומורכבות ונבנות יכולות ביקורתיות, ששום ספר אינו יכול לספק," מדגיש פרופ' קפלן, ופרופ' פרידהיים מוסיף: "אין אצלנו לא פוליטיקה, לא אידיאולוגיה ולא אג'נדות. אנו מבקשים ליצור מפגש עצמתי עם כל המנעד הרחב של הזהויות היהודיות והפרשנויות האפשריות. זהו מגוון עשיר ומלא סתירות. יש סטודנטים שמחפשים את המורכבות הזאת, אחרים אינם מחפשים אותה אבל נתקלים בה, ואיש אינו נותר שווה נפש מול העולמות השונים והמנוגדים הנחשפים לפניו. בכל נושא אנו פותחים הכול, מביאים הכול – אפילו את העמדות האקסצנטריות ביותר. ומניחים לכל אחד ואחת לגבש את עמדתו ואת עמדתה לגבי הדברים."

אנחנו דורשים מהסטודנטים שלנו רצינות ומחויבות, הלימודים תובעניים ומי שבא אלינו עובד קשה. העבודה נעשית באווירה חברית ושוקקת, חסרת ניכור או היררכיה, כך שגם אם קשה, כיף לעבוד יחד, משתפים הפרופסורים, נוצרת הפרייה הדדית בין הסטודנטים עצמם ובינינו, המרצים, לסטודנטים. כדי שהעבודה הזאת תהיה פרודוקטיבית, יצרו במחלקה קורס ייחודי ויסודי בשם "קריאה, כתיבה וחשיבה היסטורית", שמקנה לכל הלומדים את הכלים הדרושים לקרוא מסמך, לנתח טקסט ולכתוב לא רק מחקר ביקורתי ורציני בהיסטוריה, אלא גם פוסט מוצלח בפייסבוק. "למדתי כיצד לאסוף את המידע ההכרחי לנושא שבחרתי לעסוק בו, כיצד לקרוא את החומרים ולסנן עיקר מטפל, לחדד את הטיעון שלי ולדעת להוביל את הקורא לפואנטה; ולא פחות חשוב, כיצד כותבים ביבליוגרפיה (!) לא הייתי צריכה להיאבק לבד או לנחש איכשהו את הדברים הללו, והכלים האלה נותנים לי ביטחון אקדמי ומקצועי וגם יכולות שמשמשות אותי בחיים עצמם," מספרת רוית, סטודנטית לתואר שני במחלקה.  

בוגרי המחלקה מאיישים משרות מגוונות במשק, מהוראה בבתי הספר ובאקדמיה ועד עמדות ניהול בחברות פיננסיות ואחרות, שמחפשות לשלב במצבת העובדים שלהם אנשים עם אופני חשיבה ייחודיים. "בוגרי תואר שני, שמלמדים ומרכזים את תחום ההיסטוריה היהודית בתיכונים, יודעים כיצד ללוות את תלמידיהם במבוכי המחקר משום שכתבו תזה בעצמם, זה יתרון גדול לתלמידיהם," מדגיש פרופ' קפלן. "יש לנו בוגרים שמייצגים את ישראל בעולם, שגרירים ודיפלומטים, נציגים בסוכנות היהודית ואנו עדים להתחדשות בתחום. בשני העשורים האחרונים, יותר ויותר יחידות ברשויות השלטון, חברות עסקיות, מוזאונים וגופים אחרים מבינים שיש להם צורך בכישוריו של היסטוריון. חברות ותיקות נדרשות לאדם שידע כיצד לתעד את פעילות החברה ואת מסמכיה, כיצד לבנות ארכיון ולנהל אותו. אחד מבוגרינו הוא קצין בדרגת פקד, המשמש סגן מפקד בית המורשת של משטרת ישראל, בוגרת אחרת עבדה במשרדי האפוטרופוס הכללי. המשטרה הבינה שאם אזרח מחפש מידע על אירוע פלילי שהתרחש לפני כמה עשורים, על ילדה שנעלמה, על רצח ואפילו על סכסוך שכנים, נדרש כוח אדם מיומן שיוכל לסייע בידו לאתר את התיקים. כיוצא בכך, אזרח שמבקש לתבוע בעלות על נכס מהתקופה העות'מאנית, נדרש לאיש מקצוע שיוכל לטפל בבקשתו, שידע לחפש מסמכים בארכיון, לקרוא אותם, לברור את אלה הנחוצים ולגבש תמונה ברורה ככל האפשר."

פרופ' פרידהיים מסכם: "אני מזמין את כל אלה השואלים את עצמם שאלות על זהותם כישראלים וכיהודים וטרודים באירועים גדולים כקטנים בהיסטוריה שלנו להצטרף אלינו למחלקה, ליהנות מחשיפה עשירה ומעשירה לידע ולמחקר ולהיות שותפים במעגלי ההשפעה הרחבים שאנו יוצרים בחברה הישראלית."