פרופ' נתנאל קצבורג

נתנאל קצבורג נולד בשבת "נחמו" תרפ"ב (31 ביולי 1922) בבודפשט, בירת הונגריה. בהיותה ציונית, עלתה  משפחתו  ארצה בקיץ 1934 והתיישבה בשכונת "זכרון משה" בירושלים.  בנעוריו, בשנת תרצ"ח (1938) הצטרף כחניך לתנועת "בני עקיבא". כעבור כשנה  נמנה עם  13 החברים הלומדים הראשונים של הרב נרי"ה זצ"ל בישיבה התיכונית בכפר הרא"ה. בכנס על ישיבת בני עקיבא שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן במאי 2006 סיפר חברו  מר יהודה דומיניץ, מי שלימים היה איש מחלקת העליה בסוכנות : "אחד  מראשוני הישיבה שבלט כבעל תכונות מחקר קיבל עוד בישיבה את הכינוי "דוקטור" ככינוי חיבה- היה זה נתנאל קצבורג שהיה כעבור שנים להיסטוריון חשוב ולפרופסור ב"בר-אילן". חבר אחר מימי הישיבה התיכונית בכפר הרא"ה, לימים שופט בית המשפט העליון  מר צבי טל כותב בספרו: " נתנאל קצבורג, שכינויו היה "הדוקטור" , היה הוגה הדעות וההיסטוריון שבחבורה דעותיו היו שקולות ודבריו נשמעים...".

בשנת הלימודים תש"ה (1944-45) התחיל לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים . כמקצוע ראשי בחר היסטוריה של עם ישראל וכמקצועות מישניים היסטוריה כללית וספרות עברית. היה מתלמידיו של פרופ' יצחק בער, פרופ' בן-ציון דינור, גדליה אלון , פרופ' ריכרד מיכאל קבנר, ד"ר אביגדור צ'ריקובר , פרופ' יוסף קלוזנר .

מטרת לימודיו, מתאר קצבורג בזיכרונותיו, היתה לימוד לשמו ללא תכלית מעשית. לפרנסתו עבד כשליח בבנק קופת מלוה "העולה". הוא השלים את לימודיו לתואר שלישי  וכתב על האנטישמיות  בהונגריה, בהנחייתם של פרופ' רפאל יום טוב ליפמן (ליפא) היילפרין  ופרופ' יעקב כ"ץ ז"ל. בשלבי הסיום של לימודיו היה בין חבורת החוקרים מהאוניברסיטה העברית שהביא פרופ' בן ציון דינור למכון המשותף לחקר השואה של האוניברסיטה העברית ו"יד ושם".

באותו הזמן,  באוניברסיטת בר-אילן, המחלקה הצעירה לתולדות ישראל  (נוסדה ב-1956) בקשה להרחיב את שורותיה ולפתח תחומים נוספים על אלו שהתקיימו בה עד אז. נתנאל קצבורג היה הראשון מחוץ לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד שהצטרף למחלקה, בשנת תשי"ט (1959). לימים, מילא תפקידים מרכזיים בחיי המחלקה: בתקופת כהונתו עמד בראש המכונים לחקר  הציונות הדתית, לחקר יהדות הגולה ולחקר השואה. בשנות ה – 70 שימש תחילה כראש המחלקה ולאחר מכן נבחר כדיקאן הפקולטה למדעי היהדות.  תחומי התמחותו המחקרית של קצבורג היו תולדות יהודי הונגריה ותולדות ארץ ישראל בתקופת המנדט והוא נחשב אחד החוקרים המובהקים והמרכזיים של תולדות ארץ ישראל בקופה זו. נושא נוסף שעסק בו הוא שואת יהודי הונגריה. התפתחותה של תקופת העת החדשה במחלקה לתולדות ישראל בבר-אילן, יסודה במפעלו של קצבורג.

בשנת תשכ"ט (1969) יצא לאור במסגרת סדרת מחקרים ע"ש מייסד האוניברסיטה ונשיאה הראשון פרופ' מנחם חורגין ז"ל,  ספרו "אנטישמיות בהונגריה 1867-1914" . הרחבה של ספר זה  פורסמה בשנת תשנ"ג (1993) בהוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל תחת השם "אנטישמיות בהונגריה 1867-1944".

בין לבין פורסמו ספרים נוספים, העיקריים שבהם:

מחלוקה לספר לבן – מדיניות בריטניה בארץ ישראל 1936-1940 הוצאת יד בן-צבי 1975

מדיניות במבוך – מדיניות בריטניה בארץ ישראל 1940-1945 הוצאת יד בן צבי 1977

תולדות השואה – הונגריה, בשיתוף עם הפרופ' רנדולף  ל' ברהאם, הוצאת יד-ושם 1992

בשנת 1990 פרש פרופ' (אמריטוס) נתנאל קצבורג לגמלאות.

בג' בחשוון תשס"ז  (2006) נפטר לבית עולמו.

בעיתון "הארץ" הופיעה כתבת הספד על פרופ' קצבורג: 

דרומי, אורי, "חוקר תולדות היהודים בהונגריה : פרופ' נתנאל קצבורג, חוקר המדיניות הבריטית בא"י, ההיסטוריה והאנטישמיות בהונגריה, 2006-1922", הארץ (31.10.2006).