פרופ' אליעזר בשן

אליעזר בשן (שטרנברג) (24 במאי 1925 – 22 במאי 2020) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור במחלקה לתולדות עם ישראל של אוניברסיטת בר-אילן, שהתמחה בחקר יהודי ארצות האסלאם מגירוש ספרד עד המאה ה-20.

אליעזר בשן נולד ב-24 במאי 1925 בבודפשט בהונגריה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, אשר התיישבה בחיפה. הוא היה בוגר בית ספר "יבנה" בעירו. היה חבר ב"הגנה" וב"בני עקיבא", וריכז את סניף הכרמל עד להצטרפותו לקבוצות משואות יצחק (הקיבוץ הדתי) בגוש עציון בשנת תש"ו.

במלחמת העצמאות נפל בשבי הירדני יחד עם מגיני גוש עציון והוחזק בשבי תשעה חודשים עד שחרורו. בהמשך היה לחבר משואות יצחק, שהוקם מחדש ב-1949 וכעבור מספר שנים היה למושב שיתופי.

בשן היה מראשוני הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתולדות ישראל ולספרות עברית. בשנת 1963 סיים את לימודיו לתואר ראשון והשלים במקביל תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים. בשנת 1964 סיים את התואר השני בתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, בשנת 1967 סיים את בית הספר לספרנות שעל יד האוניברסיטה העברית. בשנת 1972 סיים את התואר השלישי במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. 

עבודת הדיסרטציה, שנכתבה בהנחייתו של פרופ' חיים זאב הירשברג, הייתה בנושא פדיון שבויים בחברה היהודית מימי הביניים ועד שנת 1830. תחום התמחותו של אליעזר בשן היה חיי החברה והכלכלה של היהודים במזרח התיכון ובצפון אפריקה מגירוש ספרד עד המאה ה-20.

אליעזר בשן היה חוקר חשוב של ההיסטוריה והתרבות של יהדות ארצות האסלאם, וחיבר למעלה מעשרה ספרים ו-150 מאמרים אקדמיים. 

תחום המחקר העיקרי של פרופ' אליעזר בשן היו: ההיסטוריה התרבותית והחברתית של יהדות מרוקו. בין הספרים שפרסם בתחום זה: "נשים יהודיות במרוקו: דמותן בראי מכתבים מן השנים 1733–1905" (2005), "יהדות מרוקו: עברה ותרבותה" (2000), "היהודים במרוקו במאה ה-19 והמיסיון האנגליקני" (1998), "הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה" (2005), "ממזרח שמש עד מבואו: פרקים בתולדות יהודי המזרח והמגרב" (1996) ועוד. לאורך שנות מחקריו חשף בשן מספר רב של תעודות ומקורות ראשוניים שלא נחקרו או היו ידועים לחוקרים לפני כן, וחשף ממדים חדשים למחקר ההיסטורי בתחום.

נפטר ב-22 במאי 2020.

המידע נלקח מתוך אתר ויקפדיה.