Rabbinisme et paganisme en Palestine romaine

הספר דן בעיקר במידת ידיעתם של חכמי ארץ-ישראל מימי המשנה והתלמוד על אודות הפגאניות מן התקופה הרומית המאוחרת, וכן מצביע על קיומם של יהודים עובדי עבודה זרה בארץ-ישראל הרומית-ביזנטית. וזאת בניגוד לדעתו של פרופ' א"א אורבך שהותיר משנת 1959 ועד שנות האלפיים את חותמו בעניין זה בהיסטוריוגרפיה של התקופה. אשר לחקר הידע של החכמים בענייני עבודת הנכר, יש להזכיר את דבריו של פרופ' שאול ליברמן: "פרטים בודדים על מנהגי עבודה זרה ועובדיה מפוזרים בכל כתבי הספרות התלמודית. הדיון בנושא זה לפרטיו היה מצריך חיבור שלם" (הנ"ל, יוונית ויוונות בארץ-ישראל, עמ' 245). חיבורנו מוכיח כי לחכמים היו אכן ידיעות הרבה יותר מעמיקות לגבי פולחנים פגאניים סוריים-פויניקיים, ערביים, אנטוליים ויווניים-רומיים, משחשבו תחילה בעולם המחקר, וכי הצורך בידיעות עיוניות נבע מן המציאות החברתית הבעייתית של יישובים מעורבים שהולידה תופעות של יהודים פוליתאיסטיים, ומכאן שאלות נוקבות בעניין הזהות היהודית בימי קדם.