פרופ' אלטמן אמנון

פרופ'
פרופ' אמנון אלטמן

קורות חיים

פרופ' אמנון אלטמן ז"ל (1935–2016) הלך לעולמו ערב פתיחת שנת-הלימודים תשע"ז (בשמיני עצרת, בכ"ב תשרי, תשע"ז).  ד"ר עידן ברייר כתב את הדברים הבאים לזכרו:

פרופ' אלטמן למד לקראת כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן, ועסק בה במשך עשרות שנים במחקר והוראה עד לפרישתו לגמלאות. משרתו האקדמית נחלקה בין המחלקות לתולדות-ישראל והיסטוריה כללית, והוא נמנה בין מייסדי ועמיתי המכון לאשורולוגיה ע"ש ש"נ קרמר שבאוניברסיטה. 

את עבודת הדוקטורט, כתב פרופ' אלטמן בהנחייתו של פרופ' פנחס ארצי ז"ל.  העבודה עסקה בהיסטוריה של 'ארץ-אמורו', ו'ממלכת-אמורו' (Amurru), בין השנים 1500–1200 לפנה"ס.  העבודה בחנה את התהליך המורכב של כינון ישות מדינית ריבונית-למחצה במרכז רצועת החוף הסורית-לבנונית, בתקופת השלטון המצרי באזור.  לאחר סיום הדוקטורט, פרסם פרופ' אלטמן שורה של מאמרים בהיסטוריה המדינית של סוריה, ששימשה כזירת התגוששות בין שלוש אימפריות: מיתני שבצפון מסופוטמיה, חת שבאנטוליה ומצרים. העיסוק באימפריה החתית, הוביל אותו לבחון את המבואות ההיסטוריים של חוזי הגרורים, שנערכו בין המלכים החתיים לשליטי ערי-הממלכה המקומיים.  בספרו החדשני שהקדיש לסוגיה זו (The Historical Prologue of the Hittite Vassal Treaties: An Inquiry into the Concepts of Hittite Interstate Law, Bar Ilan University Press, 2004 ), הצביע על כך, שהמבוא ההיסטורי של החוזה החיתי לא היה סיפור בעלמא, אלא היווה חלק בלתי נפרד מגוף החוזה, ולפיכך נודעה לו משמעות משפטית באשר לתקפותו וחוקיותו.

העיסוק בתחום המשפטי של היחסים הבינלאומיים, הוביל לפרסומם של מאמרים חשובים בנושא ובייחוד לחיבורו של מחקר מקיף על החוק הבינלאומי בהיסטוריה המדינית של המזרח-הקדום, מתקופת שומר ועד לתקופה הפרסית  (Tracing the Earliest Recorded Concepts of International Law: The Ancient Near East (2500-330 BCE), Brill, 2012.) . המחקר, שהתבסס על שורה ארוכה ומגוונת של תעודות, הצביע על ההתפתחויות שחלו בחוק הבינלאומי ששימש להסדרת היחסים בין הממלכות הקדומות, בסביבה עתירת התרחשויות מדיניות. 

לאחרונה, השלים פרופ' אלטמן ספר נוסף, המביא לראשונה בפני הקורא דובר העברית, תרגום מדעי לחוזים בינלאומיים מהמזרח-הקדום. הספר עומד לצאת לאור בהוצאת מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית.

בהרצאותיו, נהג פרופ' אלטמן לנתח עם תלמידיו מקורות היסטוריים רבים, שאותם תרגם עבורם לשפה העברית, וכן הוא נהג להציג בשיעוריו שקופיות רבות. ההשקעה הרבה באמצעי ההוראה, העמיקה את חווית הלימוד של החומר המורכב, וזאת שנים רבות לפני תחילת השימוש במצגות הממוחשבות בהוראה האקדמית.

ברם, מעבר להכרה המקומית והבינלאומית ביכולותיו המקצועיות, זכה פרופ' אלטמן להערכה רבה מצד עמיתיו, תלמידיו ואנשי המנהלה שבאוניברסיטה, וזאת בשל צניעותו ויושרתו שהפכו לשם דבר. 

 

"חבל על דאבדין ולא משתכחין"  (בבלי סנהדרין קיא, ע"א).   

 

פרסומים

לרשימת הפרסומים של פרופ' אמנון אלטמן לחץ כאן